אז סופסוף אנו מגיעים למעמד הר סיני: והנה קבלת לוחות הברית - עשרת הדברות. עבר רק רגע מאז שיצאנו ממצרים, חמישים יום ליתר דיוק, ואנו שומעים את עשרת הדברות. מרגש. "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול". משה מקריא ואלוקים מגביר את קולו.
מה? סטופ כדור הארץ! משה מדבר ואלוקים רק המגבר שלו? בטוח? לא אמור להיות הפוך? מי הבוס פה ומי השליח? מי משרת את מי?
מתברר שהתורה רוצה להעביר פה מסר חד. אלוקים רוצה שבני האדם יקחו אחריות ויהיו 'שליחים'. הוא רוצה אנשים שיעלו לפסגת האושר, הרווחה והבניין הפנימי, ואז ירדו לתחתית ההר וילמדו את כל ישראל, מהי הדרך המכוונת ביותר. ורק אז הוא בא ומסייע. הוא לא פותר פתרונות, אלא מגביר את ההשפעה של אנשיו. מרחיב את הצינור שעובר דרכם. לכן, קודם משה מדבר מתאמץ, מביא את עצמו, צועק את כל כולו לישראל. ואז... אז אלוקים מגביה את קולו של משה.
העולם נברא כדי שהאדם יעשה ויזום, ואלוקים.. עומד מאחורינו ומחזק את עשייתנו. לא את ההצלחה. את העשייה. איננו עבדים חסרי אונים שממתינים לדבר האדון. אנו שליחים פעילים ואקטיביים להביא את הברכה שעוברת בנו לעולם. וידוע לכל, שככל שנפתח את אישיותנו - הבשורה שלנו תהיה יותר ממוקדת וצלולה לעולם. 'משה ידבר - והאלוקים יעננו בקול'.
שבת שלום