מה לעשות קודם? זו השאלה שקצב החיים המטורף שלנו מחייב אותנו לענות עליה יום יום. לענות למיילים מהלילה או להספיק למניין ראשון? להביא את הילדים לגן או להספיק ריצת בוקר קצרה? נדמה שבזמן המודרני, כל זמן שביממה יש רק 24 שעות ולא יותר, אנו נדרשים כל הזמן לקבוע סדרי עדיפויות. אבל רגע אחד: האם יש רק דרך אחת לקבוע סדר עדיפויות? ממש לא, להיפך. סדר העדיפויות משתנה מאדם לאדם, ואותו אדם עשוי גם לקבוע סדרי עדיפויות שונים כשהנסיבות משתנות.
בואו נדמיין לרגע שיש לנו משהו חשוב לעשות אבל אנחנו לא ממש נהנים מזה. דוגמא קלאסית - קניות בסופר. עושים בעיקר כי צריך. אבל ממש באותו רגע בא לנו להתפנק עם כוס קפה במרפסת וליהנות ממראה השקיעה. מה יקבל עדיפות? החשוב או המהנה?
בדף היומי למדנו השבוע שגם חכמים התחבטו ממש בשאלות הקיומיות הללו. כאשר מונחים בצלחתו של אדם מספר סוגי מאכלים שלכל אחד ברכה אחרת - על מה יברך ראשון? מצד אחד יש מאכלים "חשובים" יותר ופחות. הכי חשובים הם הלחם והיין. גם בתוך קבוצת הפירות יש סדר עדיפויות. למשל תאנה מול תפוז - התאנה חשובה יותר כי היא משבעת מיני הצומח שהתברכה בהם ארץ ישראל (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית , תמר) והתפוז לא.
אלא שכאן מפתיעים חכמים אחרים ואומרים שאפשר לברך ראשון על איזה פרי שבא לנו כי "המין החביב עלינו עדיף". מה קרה כאן? החביבות הביסה את החשיבות. כן, בואו נאמר בקול גדול: הפאן יותר חשוב מהמשימה. קיבלנו כאן בעצם היתר מחכמים להתפנק עם כוס הקפה בשקיעה ולדחות קצת את הקנייה בסופר שהרי היא לא ממש תברח.
בארוחה כמו בחיים, ובחיים כמו בארוחה: לא כל מה שנראה חשוב הוא באמת חשוב. מאד יכול להיות שההנאה מהרגע היא הדבר הכי חשוב ותחשבו על זה.