"החלק הכי נוראי בלהיות ילד על הרצף האוטיסטי, זה הבדידות", אומרת אביבית ביסמוט, אישה חרדית ואמא להודיה בת 16.5 שאובחנה על הרצף האוטיסטי ותשתתף בריצת הנשים החרדיות למען הילדים המיוחדים וארגון בלב אחד.
"הדבר הכי נחוץ לילדים והילדות המיוחדים זה מישהו שיראה להם שהוא מתעניין בהם, מישהו שיחבק אותם וישחק איתם. וזאת גם המטרה של מרוץ "רצים עם הלב" שישתתפו בו מאות נשים חרדיות, חלקן - כמוני - אימהות לילדים מיוחדים, וחלקן מתנדבות או נשים חרדיות שרוצות להביע הזדהות, לתרום ולחזק את הפעילות של ארגון 'בלב אחד' לטובת הילדים המיוחדים," היא מספרת.
רצות עם הלב
המירוץ עליו היא מדברת, ייערך במקביל למרתון תל אביב ביום שישי 28.2.20 (ג' אדר). וכך בעוד אלפי רצים ורצות מהארץ ומהעולם יחסמו את צירי התנועה הראשיים של תל אביב, יתאספו מאות נשים חרדיות בפארק נאות קדומים למירוץ ייחודי בהשתתפות נשים בלבד תחת הכותרת "רצים עם הלב".
את המירוץ הייחודי יוזם ארגון 'בלב אחד' שמסייע לאורך כל השנה לחולים ולאלפי משפחות לילדים מיוחדים מכל רחבי הארץ, במטרה להעלות את המודעות לצרכיהם של הילדים המיוחדים ולאתגר היומיומי עימו מתמודדות המשפחות של אותם ילדים. הכסף שיאסף ויתרם בזכות המירוץ יוקדש לטובת הפרויקט השאפתני עליו עמלים ללא לאות בארגון: בניית רשת מרכזי יום ומשחקיות מפוארות לילדים מיוחדים בריכוזים החרדים.
וכך, בעוד חלק מחברותיהן עסוקות בבישולים ובהכנות לשבת יפנו עשרות נשים חרדיות מזמנן לטובת הילדים המיוחדים ובני משפחותיהם ויתאספו בפארק נאות קדומים לריצה בשני מקצים: מקצה של 5 ק"מ ומקצה ארוך יותר של 10 ק"מ.
לא רוצות לרוץ ברחוב
אתר הריצה - פארק נאות קדומים - נבחר כדי לאפשר לנשים החרדיות לרוץ בנוחות ובהתאם לצרכים הקהילתיים שלהן. "נשים חרדיות לא רוצות לרוץ ברחוב, יש בזה גם ענייני צניעות וגם חוסר נעימות לרוץ באיזור שכולם מכירים אותך", אומרת סוזן רובין מנהלת המירוץ ומוסיפה "זה אירוע על טהרת הנשים החרדיות. רבות מהמשתתפות הן נשות עסקים או נשים בעלות תפקידים בכירים וזה אירוע שמדגיש את העצמה הנשית של נשים שרוצות ויכולות לתרום ממרצן ומזמנן לחברה ולמשפחות המתמודדות בגבורה עם האתגר של גידול ילדים מיוחדים וזאת כמובן לצד שמירה על ערכי הצניעות".
גם אביבית ביסמוט מסכימה עם סוזן רובין: "אין כמעט מירוצים לנשים חרדיות בארץ. וכאן הצליחו ליצור אירוע שנותן את החוויה הספורטיבית המאחדת ועדיין לשמור על הכללים של הקהילה. בשנה שעברה רצתי עם הבת שלי, וזאת היתה חוויה מיוחדת ומחברת מאוד עבור שנינו. אחרי המירוץ היא לקחה על עצמה הרבה יותר אחריות בעזרה עם אחותה הודיה".