אמש התפרסם ב'כאן' סקר של תנועת 'נבחרות - נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול', תנועה פמיניסטית חרדית בישראל, שכותרתו: "סקר: כ-40% מהחרדיות נגד הדרת נשים במפלגות החרדיות." העמוד של 'כאן' בטוויטר צייץ את הכותרת: "כ-40% מהנשים החרדיות וכ-30% מהגברים לא יצביעו למפלגות המדירות נשים". הציוץ נמחק זמן קצר לאחר מכן, אבל עין חדה בוואלה יהדות הספיקה לצלם אותו עבורכם.
בכתבה שעלתה בכאן נכתב: "כ-40% מהנשים החרדיות מביעות התנגדות להדרת נשים מהמפלגות החרדיות, ולא יצביעו למפלגה המדירה נשים. כך עולה מסקר שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" לארגון "נבחרות" ופורסם אמש (שני) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב'. כמו כן עולה שכ-30% מהגברים החרדים לא יצביעו למפלגות אלה. בקרב המגזר הדתי שאינו חרדי כ-80% סבורים שלא יצביעו למפלגות האוסרות על נשים להתמודד בהן."
עוד נכתב כי "מהסקר שנערך על מדגם מייצג של 500 תושבים יהודים, עולה ש-15% מהנשאלים החרדים מעוניינים לראות נשים בכנסת. בקרב כלל הנשאלים השוקלים להצביע לרשימה חרדית, 41% מעוניינים בכך. כמו כן, רק 19% מהנשים החרדיות מודעות לכך שאסור לנשים להתמודד לרשימות המפלגות החרדיות."
תגובות נזעמות: הסקר מגוחך
הסקר עורר סערה רבתי ברשתות החברתיות וגרר תגובות גיחוך וחוסר אמון של אלפי חרדים (כן, גם חרדים עובדים "וחדשים") הטוענות כי הסקר מופרך ומנותק מן המציאות וכי הממצאים בו אינם מתיישבים עם ההיגיון. תנועת 'נבחרות' מעוררת זעם והתנגדות רבה בקרב רוב הנשים החרדיות שאינן מסכימות עם האג'נדה של הארגון ועם דרכי הפעילות שלו וודאי לא עם המייצגות. הקריאה האחידה מבהירה מעל לכל ספק: "הן לא מייצגות אותנו או את הדעות שלנו". האבסורד לכאורה נעוץ בעובדה ש'נבחרות' זוכות לתמיכה רבה ואהדה ציבורית במרחבים החילוניים הפמיניסטיים, אולם הן אינן מתיימרות לייצג נשים חילוניות אלא חרדיות ועל כן האירוניה ברורה.
הסקר עומד בכל פרמטר
לסערה מגיבה אסתי שושן, מייסדת ומנכ"ל 'נבחרות': "אנחנו לא מפלגה אלא ארגון חברתי שרוצה לבחון עמדות בציבור הישראלי והחרדי. וזו מהות הסקר. האמת שהתוצאות של הסקר שנערך לפני כמה חודשים הפתיעו גם אותנו, והתלבטנו בכלל אם לפרסמן. כי מולן ניצבו תוצאות האמת בבחירות של השנה האחרונה שנראה בהן כי עדיין רוב הציבור החרדי מצביע לפי הוראת רבותיו. החלטנו בסוף להביאן לידיעת הציבור.
בניתוח שלי לתוצאות, בכל מקום וחברה יש הבדל בין עמדות ואג'נדות לבין הצבעה בפועל, שנובעת מהתכנסות שבטית, מהרגלי הצבעה, וממצב פוליטי מסוים. רואים לדוגמא במחקרים בהם שאלו ישראלים "האם אתה מוכן שתקום מדינה פלסטינאית לצד מדינת ישראל" התשובה יכולה להיות כן, ולצידה נכונות להצביע למפלגות ימין. עדיין זה סקר שעומד בכל פרמטר של סקרים ומציג עמדות לאו דווקא בהקשר של הבחירות הקרבות אלא באופן כללי.
מה שעוד ניתן להבין מהסקר, זה שיש בציבור החרדי הרבה יותר מתינות מאיך שמציגים אותו, או מאיך שנציגיו פועלים ומדברים. אין ספק שיש לנו עוד המון עבודה לעשות, אך יש בהחלט אופק ליום בו נשים חרדיות תהיינה חלק משולחנות מקבלי ההחלטות בכנסת וברשויות המקומיות."
איך מנסחים את השאלה
דודי דרור, מנכ"ל ושותף במכון הסקרים 'אסקריא' מסביר את בעיות האמינות של הסקר: "הנקודה המשמעותית ביותר בסקרים היא איך מנסחים את השאלה. אם מציבים שאלה כזו: "האם תצביע למפלגה שמדירה נשים?" הרבה מאד יענו שלא יצביעו, כי מדובר בניסוח בוטה ושלילי שמעורר תגובות בכיוון הרצוי. זו שאלה שמכווינה לתוצאה רצויה מראש. כשאני שומע שיש מפלגה שמדירה מישהו - אוטומטית אני אומר שלא, אנשים לא רוצים להדיר. הייתי מציע לנסח כך: "האם תצביע.י למפלגה בה אין חברות כנסת נשים?", מבלי לרמז על הדעה האישית שלי שהיא שלילית או חיובית. זו שאלה נכונה יותר, ועליה היו מתקבלות תוצאות שונות לחלוטין כמובן. אופציה נוספת לשאלה: "האם את.ה מתכנן.ת להצביע למפלגת יהדות התורה או לש"ס?", ובקרב מי שהשיב.ה "לא", לשאול מדוע ולהציע מספר אופציות, כמו: 1. המפלגה לא מייצגת את עמדותיי הפוליטיות. 2. המפלגה לא מייצגת את עמדותיי הכלכליות. 3. מאחר שבמפלגה לא מכהנות חברות כנסת נשים. זה ניסוח שיתן פילוח הרבה יותר מדויק שלא יחטא לאמת."
נראה כי למרות שחברת הסקרים החתומה על הסקר הינה מקצועית ומהימנה ועל כן אי אפשר לפקפק בממצאים בפועל, אפשר לטעון כי מגמות ברורות השתרבבו לאופן בו בוצע הסקר, שחשיבותו קריטית לתוצאות מדויקות. הויכוח יעמוד למבחן המציאות ממש בקרוב, בבחירות הקרובות ב02.03.