פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפוליטיקאים מחלקים כסף לעניים לפי שיקולים פופוליסטיים

      אחת הסיבות לסגירת מכונות המזל היא העובדה ששיא פעילותן היה ה-17 בחודש בו מועברות קצבאות הביטוח הלאומי. הכלכלן יהודה בן אלי מסביר מדוע אף פוליטיקאי לא יעז לקצץ את הקצבאות שמחולקות למספר עצום של בוחרים פוטנציאליים כדי לממן ניתוח לבוחר יחיד

      חנות מפעל הפיס ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב (ניב אהרונסון)
      הכסף הולך על הגרלות (צילום: ניב אהרונסון)

      הבחירות המתקרבות מעלות שוב לשיח נושאים כלכליים ובכללם את מדיניות הרווחה של ישראל. האמנם קצבאות הן הדרך להבטיח חוסן כלכלי של שכבות מוחלשות? האם ביטוח לאומי מנצל באופן נכון את הכסף המיועד לסיוע לנזקקים, או שמא במקרים מסוימים הוא דווקא גורם משתמש בכסף שנועד לסיוע לנזקקים באופן שמגביר ומקבע את בעיית העוני על חשבון משלמי מיסים קשי יום?
      הכלכלן יהודה בן אלי, עורך האתר 'מסתברא - כלכלה עברית' וחבר 'הפורום לכלכלה וחברה כהלכה', נותן דוגמא לאפקט השלילי של קצבאות בהחלטה שר האוצר לפני כשנתיים להפסיק את הפעלתן של מכונות המזל שפעלו במשך שנים בחסות מפעל הפיס ברחבי הארץ. "אחת הסיבות לכך שהוחלט לסגור את מכונות המזל הללו הייתה הגילוי שיום השיא בפעילותן של אותן מכונות היה ה-17 בחודש שבו מועברות קצבאות הביטוח הלאומי", מסביר בן אלי.

      "מתברר שדווקא השכבות החלשות, אלו שנהנות מקצבאות שנועדו לנזקקים, בוחרות לבזבז על הימורים. סביר להניח שגם ספקי האלכוהול ותחנות הסמים נהנים מהכנסות יפות בתאריך זה. לכסף יש מאפיין מיוחד - ניתן לנצל אותו עבור כל מטרה שרוצים. במקרים רבים מצבם של מטופלי הרווחה אינו נובע ממחסור בכסף אלא מהתמכרויות והרגלי צריכה בעייתיים. עובדים סוציאליים רבים נתקלים במטופלי רווחה שרוכשים מותגי יוקרה וסמלי סטטוס, על חשבון צרכי מחיה בסיסיים. גורמי רווחה רבים מבינים שטיפול במקרי רווחה בעזרת מתן כסף כקצבה לא פותר שום בעיה. אדרבה, במקרים רבים הקצבה מנציחה את הבעיה ולעתים אף מחריפה אותה".

      כך הקצבה מחריפה בעיות רווחה

      "ישנו מונח שנקרא 'מלכודת הרווחה'. מדובר בתופעה מוכרת שגורמת לכך שלמטופלי הרווחה לא משתלם לנסות לשפר את מצבם משום שאז הקצבה שלהם תיפגע. עבור מטופל רווחה, עבודה התחלתית בשכר נמוך אינה משתלמת ולכן אין לו תמריץ להכנס לשוק העבודה ולהתקדם. התמכרות להימורים אצל מטופלי רווחה ממחישה היטב את הבעיה, משום שבתפיסת הנתמך רק זכייה גדולה תשנה את מצבו, ולכן כל עוד הוא לא זוכה, חבל לו להשקיע במציאת עבודה. אך הבעיה עמוקה הרבה יותר: אדם שמקבל קצבה מאבד את הערך לכסף ולכן נוטה לבזבז אותו באופן לא רציונלי.

      חשוב להבחין בין נתמכים לנזקקים. הכסף שזורם דרך הנתמכים הקבועים למכונות ההימורים, היה מיועד לנזקקים כמו חולים שזקוקים לתרופות וניתוחים יקרים שנאלצים לקבץ נדבות להצלת חייהם. הבעיה העיקרית היא שאף פוליטיקאי לא יעז לקצץ את הקצבאות שמחולקות למספר עצום של בוחרים פוטנציאליים כדי לממן ניתוח לבוחר יחיד. אלה מגבלות השיטה הדמוקרטית, נדרש אומץ ציבורי לבצע שינוי מעין זה. תורת ישראל ומסורת ההלכה שעוצבה משך אלפי שנים, מציבה גישה מוצלחת ואמיצה הרבה יותר מהשיטה המערבית כאשר הדגש הוא על הבנת הצרכים האמיתיים ועל הקשר בין הנותן למקבל.

      לעניים לא נותנים כסף

      "פרשת השבוע שלנו, פרשת משפטים, מלאה בדוגמאות הנוגעות לסיוע לחלש ולנזקק. יחד עם זאת, באף אחת מהן אין הצעה לתת כסף לעני. גם במתנות עניים שאותם משאירים עבורם בשדה, האחריות לבוא לקטוף ולאסוף היא על העניים. במעשר הניתן לעני לאחר איסוף היבול, יש אלמנט מובהק של תנודתיות, אין שנתיים רצופות של מעשר עני. כך נמנע מצב של תלות ומלכודת רווחה.

      גם כאשר עני צריך כסף, מוזכרות אפשרויות של הלוואה או הלוואה כנגד משכון, אך לא מתנה גמורה, ובוודאי לא בצורה של קצבה קבועה. גם במשנה ובגמרא מופיעים חיובים לדאגה לעניין לפי צרכים ולא לפי סך כספי. אמנם קיבוץ נדבות מוזכר כאפיק לגיטימי, אך גם אז מדובר במתן פרוטה לעני בצורה מזדמנת, ולא כעניין של קבע. דאגה לעניים ולחלשים היא אחד הדברים החשובים ביותר לחברה וגם בתורת ישראל, ולכן אסור למעול במחויבות לנזקק ולחלש ולחלק את הכסף לפי שיקולים פופוליסטיים. על מנת לסייע באמת, לנזקקים אמיתיים, צריך להשקיע יותר מחשבה ומאמץ, וצריך הרבה אומץ.