בשבוע שעבר קראנו בפרשת השבוע על מעמד הר סיני וקבלת התורה מאת הקדוש ברוך הוא, במעמד זה נאמרו לעם ישראל עשרת הדברות. וכעת, לאחר שכלל ישראל קיבלו את התורה, ניגשים לעסוק בפרטים ובחלקים המעשיים, הזכויות והחובות, לתחום גדרים וגבולות ברורים, בין המותר לאסור וכדומה.
האמת היא כי כל חברה בעולם זקוקה לסייגים וגדרים, שאם לא כן הרי היא תאבד את צורתה, כמו גם את משמעותה ופנימיותה, משום שהגבולות שעומדות מסביב הן אלו שתוחמות ומגדירות ומהוות את הבסיס לכל מה שבתוכה. לא צריך להיות אדריכל גדול כדי לדעת את העובדה הפשוטה שכל ילד יודע כי אם אין גדר אין חצר, ואם אין קירות אין בית.
מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים
למראית עין, כללים ופרטים אלו יכולים להיתפס כנתונים יבשים וככללים נוקשים וטכניים, אבל לאמיתו של דבר כאשר המדובר על חוקי התורה הקדושה, הגדרים והסייגים, הכללים והפרטים מהוים חלק בלתי נפרד ממכלול של תורה מן השמים. תורת חיים שמלמדת אותנו כיצד לחיות בעולם הזה על פי הוראות הבורא, וכפי שפשוט לכל בר דעת כי אי אפשר להשתמש במכונה משוכללת ככל שתהיה ללא הוראות יצרן מדוקדות, כך - ועוד יותר מכך - אי אפשר להתנהל בעולם ללא הנחיות שמאירות לנו את הדרך בעולמנו. וכך אמרו חז"ל: "מה הם מסיני אף אלו מסיני".
כשבני ישראל קיבלו את התורה הם קיבלו יחד איתה את ההוראות המעשיות דבר יום ביומו. "תורה מלשון הוראה" כדברי חז"ל הנודעים. לפעמים נוח לו לאדם להיתלות במעמד הגדול ולהתרגש, אבל כשזה מגיע למעשה, לחיי היום יום, הוא שוכח מי נתן את התורה ואת ההוראה. החיים שלאחר הירידה מההר מטבעם קשים יותר. היומיום, הרדיפה אחר הפרנסה והעיסוקים האינטנסיביים משכיחים מהאדם את מהותו, מאין הוא בא ולאן הוא הולך.
גם התפאורה חשובה
פרשת משפטים פותחת במילים: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", רש"י במקום מביא מדברי חז"ל: אשר תשים - כשולחן ערוך ומתוקן לסעודה. את התורה יש לבאר, לערוך להגיש ולהאיר, כאותו שולחן ערוך ומוכן לאכילה. כשאתה, הורה או מחנך, מעביר מסר הלכתי, ערכי, יהודי אל בניך, תלמידיך - אל תשאיר להם פתח לספקות, תהיות ולבטים, התפקיד שלך הוא להאיר בפניהם ולפתוח להם הכל, כשולחן ערוך. אלו שמבינים בעריכת שולחן, יודעים שגם ה'מסביב', העריכה הכוללת של הרקע והתפאורה, חשובים לעריכת השולחן כראוי.
חלק עיקרי וחשוב בהגשה הוא הסדר, פריסת הדברים בצורה ברורה ומובנת בלי "להפיל" על הילד או החניך ממטר של נתונים, אינספור משפטים/אמרות/ציטוטים/מובאות - הוא מאבד את הריכוז והיכולת לקלוט ולעבד את הנתונים. אתגר הוא בשבילנו להגיש לפניו בצורה ברורה ורהוטה ובסדר נכון. כך ייקל עליו להתחבר לדברים ולזכור אותם. חכמינו זכרונם לברכה לימדו אותנו: "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" וביארו המפרשים כי הכוונה היא לדיבורים קצרים וממוקדים, שמהם יוכל התלמיד להבין את כל הפרטים. כאשר מביאים את הדברים באופן מסודר ומחושב - הם ייקלטו אצלו כראוי, ויישארו בזכרונו ובתודעתו כהלכה.