התכנית הממשלתית לצמצום השימוש במזומן שנכנסה לתוקפה לפני מספר חודשים נועדה למנוע אפשרות להעלמת מיסים, אולם בראש ובראשונה היא מייצגת דבר גדול הרבה יותר. הכסף עובר בעשורים האחרונים מהפך במעבר מייצוג מוחשי של מטבעות, שטרות וצ'קים לייצוג דיגיטלי באמצעות אשראי, אפליקציות והעברות. למעבר הזה יתרונות רבים בעיקר בכל הקשור לשימוש בכסף, אולם הוא עלול להיות מבלבל לא פחות. אם תשאלו את הרב עמיצור אריאל, מנהל ארגון "הבית לכלכלה יהודית", בחלק גדול מהמשפחות חוסר ההבנה כיצד נראה כסף כיום גורם לנזקים איומים.
"עובדתית אנחנו יודעים שהחוב של משקי הבית של ישראל גדל משנה לשנה", אומר הרב אריאל. "אפשר להמשיך ולהאשים את יוקר המחייה, אך לפני כן מדובר בחוסר מודעות לאיך נראה היום כסף. בעבר הרחוק, כשהכול התנהל בסחר חליפין התמורה הייתה מוחשית: נתת חיטה קבלת פרה. אדם הרגיש, ראה ומשש בפועל גם את הסחורה וגם את התמורה. בשלב כלשהו האנושות עברה לתשלום ייצוגי, אבל הכסף לא באמת מעניין אף אחד מבחינה פרקטית. אי אפשר לאכול כסף, ללבוש או לגור בתוכו. מה שמעניין הוא הערך שלו. בהתחלה הייצוג היה בגושי כסף וזהב, לאחר מכן במטבעות ושטרות, ובימינו זה בעיקר באמצעות רישום דיגיטלי במחשבי הבנק. אנחנו רואים ספרות על צג המחשב או הטלפון הנייד והן מייצגות ערך. אנחנו מתנהלים בהעברות ובאפליקציות תשלומים ומתברר שזה מספיק מוחשי. המעבר הזה לא הוטמע תודעתית עד הסוף אצל אנשים. אתה רואה מספר על הצג ולא חושב כסף. אנשים קונים בלי הכרה. לוקחים הלוואות בלי חשבון. במילים אחרות: ככל שהדיגיטציה של הכסף הולכת ומתקדמת, כך במקביל גובר הצורך בחינוך לכלכלה ולהתנהלות אחראית עם כסף. הרגלי העבר כבר לא רלוונטיים".
ההכרה הזאת הביאה את הרב אריאל יחד עם שותפים נוספים לכתוב את תוכנית הלימוד 'ערך מוסף' לחינוך וחיבור לתודעה כלכלית יהודית. קהל היעד של התכנית הוא תלמידים בבתי הספר התיכוניים. מטרת התוכנית היא בראש ובראשונה לייצר מודעות לנושא ההתנהלות הכלכלית ולהסביר כיצד המערכת הכלכלית עובדת, להנגיש מושגים וכן להעצים את ההכרה בשורשים העמוקים שיש לנושא הכלכלי בתרבות היהודית.
מדובר בידע בסיסי
מה היה המניע לפיתוח התוכנית?
"הגעתי לנושא דרך פעילות בעמותה שהקמתי שסייעה למשפחות בנושא דיור בר-קיימא והתנהלות כלכלית. אחד הדברים הראשונים שבהם נתקלים אצל רוב המשפחות זה חוסר מודעות בנוגע למצבם הכלכלי. אתה שואל אדם "כמה כסף יש לך?" והוא לא יודע לענות. אתה שואל על חסכונות ומתברר שהוא אפילו לא יודע מה מוגדר חיסכון. לרוב האנשים אין מושג איך סופרים כסף. והדבר הכי כואב זאת העובדה שאנשים חושבים שאין להם חובות בזמן שהמצב הפוך לחלוטין. אנשים לוקחים הלוואות והם לא מודעים לכך שמדובר בהלוואה ובכסף שהוא לא שלהם. אתה יושב עם משפחה ושואל מה ההון העצמי שיש לה. הם מספרים כמה כסף הם שמו בצד לקניית דירה, ו'שוכחים' שבשני חשבונות העו"ש יש להם משיכת יתר של 40 אלף שקלים. אנשים לא סופרים אוברדראפט, החזרים על הרכב או הלוואות חוץ בנקאיות דרך כרטיסי אשראי. תוך חצי שעה של פגישה ממשפחה שאמרה שיש לה הון, מתברר שבעצם מדובר במשק בית עם חוב של 140 אלף ₪"
למה התוכנית מיועדת דווקא לבתי הספר?
"ההתמקדות בבני הנוער נובעת מההכרה שמדובר בידע בסיסי. משהו שהוא בגדר חובה בעידן הנוכחי. לא מדובר בהעשרה שאפשר להציע אותה למתעניינים או למי שרוצה. הידע הזה הוא בגדר צורך קיומי. להתנהלות כלכלית לא אחראית יש השלכות מרחיקות לכת, לעיתים הרסניות. יש פה פגיעה עצומה גם בערכים יהודיים. לכשליש מתרי"ג המצוות יש נגיעה או השלכה ישירה על התנהלות כלכלית: משא ומתן, מוסר תשלומים, ריביות, חובות, חופשות וימי מנוחה, זכויות סוציאליות ועוד".
איך התוכנית מועברת בפועל?
"אנחנו מאמינים שהדבר הנכון הוא שהצוותים החינוכיים שנמצאים בקשר יומיומי עם התלמידים, הם גם אלו שיעבירו את התכנית. חשיבה כלכלית היא תמיד רחבה ויש לה השלכות כמעט בכל אספקט בחיים, עם אינספור דוגמאות, מה שאומר שמי שמכיר את התלמידים הכי טוב גם יוכל להמחיש להם את הנושא בצורה המלאה ביותר. ישנה חשיבה במשרד החינוך שבעתיד הקרוב כל המורים יעברו הכשרה בתחום החינוך הפיננסי. בעוד כשבוע אמור להסתיים מחזור ההכשרה הראשון של מורים בתכנית. מדובר ב-40 מורים מרשת אמי"ת. הם מאוד נהנים, המשובים מצויינים. אנחנו לקראת תחילתה של השתלמות נוספת עם רשת מרכז ישיבות בני עקיבא תוך תקווה להגיע לכמה שיותר צוותים בכל רחבי הארץ. אנחנו רואים חשיבות שלכל הפחות בחינוך הדתי, החשיפה לנושא הזה יעשה מזווית יהודית. זה תחום דעת חדש שבעצם הוא ישן מאוד".