בכל שנה עורך EJA - איגוד הארגונים היהודיים באירופה - ועידת שנתית העוסקת באנטישמיות, מציפה ומנתחת את הבעיות העומדות על הפרק ומנסה לגבש יחד פתרונות למניעת אנטישמיות ואנטי ציוניות. השנה יזם האיגוד את הועידה יחד עם APL - הליגה האירופית לפעולה והגנה, ועם הארגון המייצג של יהודי צרפת (הקונסיסטואר). הועידה מתקיימת במשך יומיים, אתמול והיום (שני-שלישי) בפריז.
בין יתר הפאנלים, הנאומים המרתקים, הנושאים הבוערים שעל הפרק והחשיפות הלא פשוטות - בולט במיוחד פרסום התוצאות הראשוניות של הסקר של APL בנושא מגמות אנטישמיות באירופה. הסקר נערך ב-14 מדינות מרכזיות באירופה ובכל מדינה נשאלו למעלה מ-1000 אנשים.
הרב שלמה כובש מייסד הליגה בנאום: "תמיד כיף לבוא לפריז, אבל זה די מדאיג שיש יותר ויותר מקומות שלא נוח להסתובב בהם במראה של יהודי דתי." ולפני שהוא ניגש לתוצאות הסקר, הוא מספר מעט על האנטישמיות בשנים האחרונות באירופה: "בהונגריה יש את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באירופה המונה כ-400,000 יהודים. הרבה שנים הייתה אנטישמיות בהונגריה מתחת לשולחן ללא ביטויים פיזיים בכלל, אבל משנת 2066-2088 ובמיוחד אחרי המשבר הכלכלי נראתה עלייה חדה באנטישמיות ובפרט עם עלייתה של המפלגה האנטישמית. לפתי דיבור אנטישמי הפך למקובל. ב-2012 אחד מחברי הפרלמנט אמר בנאום רשמי שלו ש"שמותיהם של כל היהודים צריכים להופיע ברשימה כיון שהם מהווים איום בטחוני". כמובן שרוב האנשים הנורמלים והפוליטקאים הביעו מחאה על הדברים, אבל בליגה האירופית לפעולה והגנה החליטו לצאת לפעולה.
"לכן השקנו את הליגה. אנחנו רוצים להבין מה עובר לאנשים בראש ומה קורה ברחובות, ולמצוא דרכים למנוע אנטישמיות. אנחנו פועלים גם בגזרת החקיקה, והצעד ההיסטורי שלנו היה לערוך סקר על מגמות אנטישמיות בקרב תושבים באירופה.
חשיבות רבה למדידות ונתונים
"יש חשיבות רבה לנתונים ולמדידות של מקרים אנטישמיים. אנחנו רוצים להבין מה אנשים חושבים על יהודים. זו פעם ראשונה שנעשה סקר כזה. השאלות נוסחו על ידי אחד מהפרופסורים הכי רלוונטיים היום לסוציולוגיה, אחד מהאנשים שמתעסקים עם אנטישמיות. בכל מדינה מספר המינימום לנשאלים היה 1000 אנשים, כך שהסקר עומד בכל הסטנדרטים של סקרים ומהווה מדגם בהחלט מייצג."
הנתונים שנחשפו מהווים רק הצצה לסקר. מדובר בכמות עצומה של דאטה. למעלה מ-14,000 אנשים ברחבי אירופה. בסקר ישנן בערך 45 שאלות, כך שמדובר על למעלה מ-500,000 תשובות. "עדיין צריכים לשאול דברים נוספים," מסביר הרב כורש "זו פעם ראשונה שהסקר נערך ולכן יש תיקונים שצריך לבצע. בצרפת ובבלגיה למשל עלתה בעיה שהסוקרים פחדו לתשאל תושבים באזורים המוסלמים, כך שלא שאלו את החלק הזה של האוכלוסייה."
השאלות בסקר נחלקות לשלושה אספקטים: 1. גישות כלפי יהודים וגישות אנטישמיות כלליות 2. היחסים לשואה והכחשת שואה 3. היחסים עם ישראל, כאשר ישנה חלוקה לשני סוגי שאלות: שאלות קוגניטיביות ושאלות רגשיות. לדוגמא: השאלה "האם אתה חושב שליהודים יש יותר מדי כוח" היא שאלה קוגניטיבית, והשאלה "האם אתה רוצה לגור ליד יהודים" זו שאלה של הרגשה.
אין ספק שהסקר מציף תמונה מאתגרת מאד. להלן חלק מן הנתונים:
דוגמאות לשאלות:
דוגמא לשאלה בנושא דו קיום יהודי-לא יהודי:
אני חושב שזה טוב למדינה אם יהודים רבים גרים בה
קבוצה 1: "מסכים מאוד" ו"נוטה להסכים"
קבוצה 2: "מאוד לא מסכים" ו"נוטה לחלוק"
מתוך 16 מדינות בסך הכל 19% בקבוצה 1 ו-24% בקבוצה 2.
דוגמא לשאלה בנושא סטריאוטיפים אנטישמיים ודעות קדומות:
תמיד עדיף להיות קצת זהירים עם יהודים
קבוצה 1: "מסכים מאוד" ו"נוטה להסכים"
קבוצה 2: "מאוד לא מסכים" ו"נוטה לחלוק"
מתוך 16 מדינות בסך הכל: 18% בקבוצה 1 ו56% בקבוצה 2.
דוגמא לשאלה בנושא רגשות אנטי יהודיים - דעות לגבי השואה:
יהודים עדיין מדברים יותר מדי על השואה
קבוצה 1: "מסכים מאוד" ו"נוטה להסכים"
קבוצה 2: "מאוד לא מסכים" ו"נוטה לחלוק"
מתוך 16 מדינות בסך הכל: 21% בקבוצה 1 ו48% בקבוצה 2.
המשך הנתונים וסקר מעמיק יותר יתפרסמו בהמשך. מבטיחים להביא לכם פה.