אֲנִי בּוֹחֵר בַּנִּיצוֹץ שֶׁמֵּאִיר בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים
בַּזִּיקוֹת הָעֲדִינוֹת בֵּינֵנוּ
פַּרְדֵּס לְצַד כְּבִישׁ, שְׁבִיל כֻּרְכָּר לַמַּעְיָן, רוּחַ בַּמִּדְבָּר
אֲנִי בּוֹחֵר בַּחֲבָלִים לֹא נִרְאִים שֶׁמְּחַבְּרִים אוֹתָנוּ
בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל בְּרִית
שֶׁל גּוֹרָל,
שֶׁל יִעוּד
טִפּוּס מְשֻׁתָּף עַל הַהַר
מִבִּנְיְנֵי הָרַכֶּבֶת וְעַד לַמִּגְדָּלִים
וּמִן הַקִּבּוּץ וְעַד לַמַּאֲחָז
בְּאֶרֶץ קְטַנָּה
הָרָחוֹק הוּא גַּם מְאֹד מְאֹד קָרוֹב
אֲנִי בּוֹחֵר בַּיָּדַיִם הָעוֹבְדוֹת
הָאוֹחֲזוֹת, הַחוֹמְלוֹת, הַמְּלַטְּפוֹת
אֲנִי בּוֹחֵר בַּלְּבָבוֹת שֶׁחֲפֵצִים בְּטוֹב
אֲנִי בּוֹחֵר לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מֵעֵבֶר לְתַעֲמוּלָה
וּמֵעֵבֶר לְכוֹתְרוֹת הָעִתּוֹנִים
אֲנִי בּוֹחֵר לְהִתְמַסֵּר אֶל הַצָּהֹב
שֶׁל הַפְּרִיחָה
לֹא אֶל הַמַּשְׁחִיר, הַמַּעֲכִיר
הָאִינְטֶרֶסִים הַקְּטַנִּים
אֲנִי בּוֹחֵר לָנוּעַ אֶל מֶרְחָב עָמֹק יוֹתֵר
וְלֹא לְהַנִּיחַ לוֹ לִשְׁקֹעַ
אֲנִי בּוֹחֵר עוֹד לְקַוּוֹת שֶׁנַּצְלִיחַ לְדַבֵּר
לִיצֹר, לְהִתְחַבֵּר
זֶה בְּזֶה
לִנְגֹּעַ
אֲנִי בּוֹחֵר לֹא לְאַפְשֵׁר לַבְּחִירוֹת
לַהֲרֹס לִי
אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר
מִבַּעַד לַשָּׁחֹר
שֶׁל צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת
מִפְלָגוֹת עוֹשׂוֹת צְלָלִים
אֲנִי בּוֹחֵר
לִרְאוֹת גַּם אוֹר