שמועות על עריקה של עומר ינקלביץ: "ייתכן שזה אסור הלכתית ממש"

על פי המצב כרגע עושה רושם שלאף אחד מן הגושים אין את מספר המנדטים הדרוש להקמת קואליציה והמשחק עובר לניסיונות של כל אחד מהגושים לגרום לחברי כנסת מהגוש הנגדי לערוק. האם עריקה לצד הנגדי היא בגידה באמון הבוחרים? הנה מה שחושבים הרבנים

אביגיל קול בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית
גדי יברקן, עבר מכחול לבן לליכוד (צילום: לע״מ)

מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה הסתיימה אמש (ב') והתוצאות עדיין לא ברורות. אם לא יהיה שינוי משמעותי לאחר שיספרו המעטפות הכפולות, על פי המצב כרגע עושה רושם שלאף אחד מן הגושים אין את מספר המנדטים הדרוש להקמת קואליציה והמשחק עובר למגרש הפוליטי, וליתר דיוק - לניסיונות של כל אחד מהגושים לגרום לחברי כנסת מהגוש הנגדי לערוק.

מעבר לקשיים שניצבים בפני שני המועמדים לראשות הממשלה המנסים לגרום לחברי כנסת לערוק לצד שלהם, נמצאת גם השאלה המוסרית והדתית: האם מותר לערוק או שמדובר בבעיה הלכתית או מוסרית? שלושה רבנים נחלצו לענות על השאלה, וכמעט כמו בכל שאלה הלכתית, גם כאן ניתן לסכם את התשובה במילה אחת 'מחלוקת'.

"פוליטיקה נוגעת בהרבה ענייני ממון, והוא נבחר לקדם כיוון מסוים, ולכן איסור אונאה חל גם כאן ואסור לו לערוק למקום אחר אשר מקדם כספים וערכים אחרים מאלו של בוחריו", מסביר הרב ברוך אפרתי, יושב ראש רבני 'דרך אמונה'.

הסיבה לאיסור, כך לפי דברי הרב, היא כי הבחירה בנציג נעשתה על בסיס מצע מסוים ועריקה עלולה להיות אפילו בגידה, בין אם מדובר בעניינים כלכליים ובין אם מדובר בעניינים אידיאולוגים: "ככלל, אדם שנבחר לכנסת על בסיס מצע מסוים שהוא פרסם לבוחריו, אסור לו לרמות את שולחיו וכעת לערוק למחנה היריב ההפוך". הרב מקפיד להדגיש כי גם עריקה של חבר כנסת בודד למפלגה עם ערכים דומים למפלגת המקור אסורה: "ואמנם, לערוק למפלגה שאינה היפך המפלגה שלו אלא דומה לה ועם ערכים דומים, בזה אפשר היה לומר שאין פגם משום שהבוחרים הביאו בחשבון שייתכן מעבר כזה ובלבד שהערכים והאינטרסים שעליו נבחר אותו אדם ישמרו ויקודמו על ידו במפלגה החדשה שאינה שונה מאד מקודמתה. אך גם זה אינו נכון, משום שאדם נבחר לא רק כמקדם אינטרסים אלא גם כשליח עם עקרונות אידיאולוגיים, ואסור לשליח לבגוד בשולחיו, אפילו אם רק חלקם יראו בזה בגידה".

למפלגה שלמה - מותר

יחד עם זאת מסייג הרב את תשובתו ואומר כי כאשר מדובר ברשימה שלמה שבוחרת לעבור גוש מדובר בסיפור שונה: "כמפלגה, רשאית המפלגה כולה לנהל משא ומתן ולהתחבר לקואליציות חדשות גם אם בעבר לא השתתפה בקואליציות אלו. זאת משום שהמפלגה כיחידה פוליטית אחת הינה בעלת הזכות והחובה לעשות הכל על מנת לקדם את המצע שלה, או את חלקו, ומותר למפלגה לומר לאחר הבחירות שכעת בשל התוצאות אזי ישנה חבירה חדשה לקואליציה חדשה שתאפשר קידום חלק מהאינטרסים והערכים של בוחריה".

הרב מסביר את ההיתר שנתן בטענה כי הבוחרים יודעים שמפלגה עשויה להתחבר לקואליציה שלא בהכרח מתאימה לה, כל עוד היא מצליחה לקדם את הערכים בשמם נבחרה: "ידוע לכל הבוחרים שזו דרכה הטבעית של הפוליטיקה הישרה, שמפלגות שומרות על זהותן, אך מקדמות בפועל מה שהן מסוגלות תוך ויתור על מה שכעת אינן מסוגלות.אך אם המפלגה הצהירה מראש שלא תיכנס לגוש מסויים או לקואליציה מסויימת, אזי עליהם לעמוד בדיבורם ולא לבגוד בחלק משולחיהם".

מוסריות מול הלכה

בניגוד לעמדה שהביע הרב אפרתי, אומר הרב רפאל מנת כי עריקה לצרכי הקמת ממשלה היא זכות גדולה ואולי אפילו מצווה: "במגילה נאמר על אסתר המלכה הפסוק 'מי יודע אם לעת כזו הגעת למלכות', כלומר היא בעצם הצילה את עם ישראל. מי שיעשה את מעשה כזה יציל את עם ישראל מבחירות נוספות, יציל את עם ישראל מפוליטיקה ולשון הרע ויביא לעם ישראל הרכב של ממשלה שבעזרת ה' תשמור על ערכי היהדות ובזכותו תהיה ממשלה ששומרת על התורה, על עם ישראל ועל ארץ ישראל. אני חושב שבדיוק לכך הקב"ה גלגל שהם יהיו במלכות ויבחרו, כדי שיעשו את המצווה הזו וזו לא עריקה, זה חיבור לאמת".

הרב יואל דהן, חבר ארגון הרבנים בנועם ומרצה בכיר, מתייחס באופן ישיר לסיטואציה הפוליטית בישראל וטוען כי יש לחלק את התשובה לשתיים: "אם חבר הכנסת משתייך למפלגה גדולה שהרשימה שלה נבנתה על ידי אדם אחד או שניים, לכאורה המנדט הוא לא שלו ורצון הבוחרים שיהיה לפי ההנהגה ולכן עריקה היא לא מוסרית ויכולה גם לגרום לחילול השם במקרה שמדובר באדם שלכאורה מיצג את הדת. יחד עם זאת, במקרה שהמועמד לעריקה נבחר בזכות עצמו או מייצג משהו נפרד והתחבר לצורכי אינטרסים למשל כמו שרואים במפלגות דוגמת העבודה-גשר או הבית היהודי-האיחוד הלאומי, במצב כזה המנדט בידו לעשות בו כרצונו כדי לפעול למען הציבור שלו".

אם מדברים על העניין ממבט מוסרי, אומר הרב דהן כי מהלך עריקה של חבר כנסת שנבחר בפריימריז, הוא מהלך מוסרי יותר: "אנשים רצו בו ובדרכו ועל כן זה יותר מוסרי כיוון שהמצביעים רוצים שיצליח וכך הוא חושב שאפשר להצליח".

ואם כל זאת ואחרי הכל, "יש מצבים על פי היהדות וההלכה מעל הסטנדרט ההלכתי והמוסרי, לדוגמה פיקוח נפש שדוחה הכל", מסכם הרב דהן, "לכן במצב מסוים של נזקים כלכליים למדינה לכלל ולפרט, למשל במקרה של בחירות רביעיות, כמה שהמוסר חשוב לחברה, החברה עצמה ודאי חשובה יותר" ועל כן מותר לערוק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully