פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עיקרון דמוקרטי בסיסי: מי המציא את הפרדת הרשויות?

      עקרון הפרדת הרשויות הינו העקרון הבסיסי ביותר בחברה דמוקרטית, ומשמעותו חלוקת סמכויות השלטון בין רשויות השלטון כך שלא ייווצר מצב של ריכוז הכוח בידי רשות אחת, משום שמצב זה מעודד עריצות ופוגע בחירות. מאיפה נשאב הרעיון?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הרשות המחוקקת (צילום: ShutterStock)

      עקרון "הפרדת הרשויות" הנו העקרון הבסיסי ביותר בחברה דמוקרטית, ומשמעותו חלוקת סמכויות השלטון בין רשויות השלטון כך שלא ייווצר מצב של ריכוז הכוח בידי רשות אחת. לצורך העניין, שלא יהיה גוף שלטוני אחד שיעסוק גם בחקיקה, גם בביצוע וגם בשפיטה - משום שמצב זה מעודד עריצות ופוגע בחירות. רעיון הפרדת הרשויות קדם לדמוקרטיה, אך הוא נחשב היום עקרון בסיסי של משטר דמוקרטי. הפרדת הרשויות נקרא גם "עקרון האיזונים והבלמים", עקרון שמונע צבירת כוח משחית ביד רשום או גורם אחד. העיקרון של 'סמכות בולמת סמכות' לא היה מוכר אפילו בדמוקרטיה האתונאית.

      כשקמה מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית של העם היהודי נקבעו שלוש הרשויות: הרשות המחוקקת - כנסת ישראל, הרשות השופטת - בתי המשפט ובראשם ביהמ"ש העליון, והרשות המבצעת - ממשלת ישראל.

      היסודות לתפיסות הדמוקרטיות של העם היהודי, הונחו לראשונה כבר בפרשת השבוע "תצווה" כאשר אהרון, בניו וצאצאיו הוכרזו ככוהנים הם קיבלו את כל הסמכויות לדורי דורות בכל הקשור להיבטים הדתיים ולעבודת ה', סוג של רשות מבצעת ושופטת דתית: "באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל".

      שלוש רשויות

      בחירת אהרון ובניו לכוהנים מייצר חידוש נוסף שעם ישראל הביא לעולם העתיק שרגיל היה שמלכים כדוגמת פרעה או חמורבי - המונרך שהנו שליט עליון, כל יכול, המרכז אצלו את כל הסמכויות. במסגרת המבנה החדשני של הפרדת רשויות, מצווה הקב"ה את משה להעביר לאהרון אחיו ולבניו את כל הסמכויות הביצועיות בתחום הדתי.

      רשות מבצעת - עם ישראל מפתח מודעות של הפרדת רשויות וסמכויות: המנהיג העליון משה ואחריו המלכים הוגדרו כאחראיים על הרשות המבצעת. מלכי ישראל ניהלו את הביטחון, הכלכלה, היחסים הבינלאומיים, מוניציפאלי וכו', ואילו הכהנים היוו רשות מבצעת דתית שאחראית על הפולחן, הפעלת המקדש, לימוד התורה וכו'.

      גם הרשות השופטת בעם ישראל התחלקה לשני תחומי אחריות. הכהנים, כאמור. היו אחראיים על תחום השיפוט בעניינים דתיים מסויימים כמו דיני טהרה וטומאה, ככתוב: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט; בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ - וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּ