כמעט בלתי אפשרי ללכת ברחובות בימי חג הפורים ולא לראות צעירים ששותים לשכרה. רבים מהם רואים בימים אלו את הזמן בו הם יכולים לשחרר מעט את ההגבלות ולשתות, אך מעטים מאוד מתוכם מודעים לסכנות הכרוכות בשתיה שכזו. מי שמקבל את אלה שנפגעו מהשתיה הם אנשי הצוות הרפואי, ביניהם דוקטור מנחם חיים ברייר, סגן המנהל הרפואי של בית החולים 'מעייני הישועה', ומחבר הספר 'מפנקסו של רופא', שראה במו עיניו את נזקי האלכוהול ויצא להילחם בתופעה.
"בעיית השתיה היא חוצת מגזרים, לא רק במגזר הדתי והחרדי שם שותים בצורה חריגה באירועים ספציפיים כמו חתונות, לילות שבת או פורים", מסביר דוקטור ברייר, שלקח את המלחמה באלכוהול אל צעירי הציבור: "אני בחרתי להתמקד דווקא בבעיית השתיה אצל צעירים כי אצלם הנגע בעייתי מאוד. אלו אנשים שלא רגילים לשתות ביומיום וכשמגיעים אירועי דת שבהם יש מצווה לשתות, הם מנצלים על מנת לשתות ולהשתכר. אין שום מצווה לשתות ולהשתכר בחתונות למשל, ובציבור החרדי זה כבר הפך לנורמה".
דוקטור ברייר מחלק בין השתיה אצל מבוגרים לשתיה אצל צעירים. לדבריו, השתיה אצל צעירים מסוכנת פי כמה כאמור והוא מונה את הסיבות לכך: "המוח אצל צעירים לא מסיים את התפתחותו עד גיל 25-30 וכשאנחנו מדברים על צעירים בני 14-15 או אפילו ילדים בני 9 ותינוקות בני שנתיים שהגיעו שיכורים למיון שלנו, הדבר יכול לגרום אפילו לנזק מוחי בלתי הפיך. ולא רק המוח. בית החרושת הגדול של הגוף לנטרול האלכוהול הוא הכבד. אצל צעירים מאוד הכבד עוד לא מספיק מפותח ולא יכול לסלק מהגוף את האלכוהול המיותר בכמויות גבוהות כך שגם הכבד יכול להינזק. מבחינת הנזק המשני, בנהיגה למשל, אצל צעירים עוד לא קיים הרפלקס המותנה של תגובה מיידית בנהיגה כמו שיש לנהגים מומחים, כשמוסיפים למיקס גם אלכוהול שממסך ופוגע במוח, מקבלים חוסר אפשרות מוחלטת להגיב לסיטואציות בכביש וסכנת נפשות לנהג ולסובבים אותו".
רבנים מתנגדים לשתייה
כדי להגביר את החשיפה לסכנות, פנה דוקטור ברייר לגדולי הפוסקים בציבור החרדי וביקש את דעתם בנושא. המילים החריפות שהשמיעו הרבנים בנושא הפתיעו גם אותו: "הרבנים השתמשו במילים חריפות ביותר בקשר לנושא הזה של השתיה. בין האמירות שנשמעו היו דבריו של הרב משה שטרנבוך שאמר כי השותה לשכרה הוא 'נבל ברשות התורה' והשתיה הינה 'חילול ה' וזלזול בדת'. הרב שמעון בעדני אמר כי הנוהג ברכב לאחר שתיה יש לו דין של רוצח ולדבריו הצטרף גם הרב יצחק זילברשטיין שאמר כי השותים לשכרה יכולים לעבור על איסורי תורה של 'לא תרצח' ו'לא תעמוד על דם רעך'".
ובכל זאת היהדות מצווה עלינו לשתות במקרים מסוימים כמו בארבע כוסות בליל הסדר, בברכות ברית המילה, בקידוש, בהבדלה או מעט בפורים, אך בין מקרים אלו להשתכרות ישנו הבדל רב. חשוב לשים לב כמה אנו באמת מצווים לשתות וכמה רב ההבדל בין הציווי לבין מה שקורה ברחובות בפועל: "מה פתאום הם שותים בליל פורים? בפורים אין מצווה לשתות בלילה, כל המצווה היא לשתות מעט במהלך היום וכל מה שנאמר 'חייב איניש לבסומי בפוריא', שחייב אדם להתבסם בפורים, כתוב שהפוסקים חייב אדם להתבסם, הוא צריך לשתות מעט יותר יין ממה שהוא רגיל. כך שאדם שרגיל לשתות מעט יין בשבת עם הקידוש, ישתה קצת יותר מזה וזהו".
הפיתוי לא שווה את הסכנות
אל הסכנות הרבות המתלוות לשתיית אלכוהול לא מבוקרת מלווה סכנה נוספת: המתנול. משקאות אלכוהולים מכילים בין השאר גם מתנול, חומר פסיכואקטיבי שיוצר את ההשפעה של האלכוהול על גוף האדם. המתנול הוא חומר הדומה לאלכוהול, אך הוא זול יותר ומסוכן פי כמה. "המתנול הורג אנשים גם בכמות קטנה מאוד", אומר דוקטור ברייר, "הוא מסוכן הרבה יותר מאלכוהול וכמות של פחות מכוס אחת יכולה להרוג אנשים. שתיה של רבע כוס מתנול תפגע בעצב הראיה של השותה בצורה בלתי הפיכה. הסכנה גדולה כיוון שלעתים מוכרים מתנול לציבור במסווה של אלכוהול והנזק הוא מיידי".
ימי הפורים טומנים בחובם פיתוי גדול לשתיה, אך צריך לזכור כי הפיתוי לא שווה את הסכנות. שמרו על עצמכם ושתו בזהירות רבה ובמידה. דוקטור ברייר מסכם: "על פי ספר הזוהר ימי הפורים יכולים להגיע עד למעלה רוחנית הדומה ליום הכיפורים בתנאי שלא מפריזים בשתיה לשכרה שעלולה לגרום לפגיעה בזולת. חבל להפסיד את הזכות".