וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבידוד הוא כליאה מרצון שמאתגרת את כל התפיסה שלנו כבני אדם חופשיים

פרופסור צחי גרוסמן בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית

17.3.2020 / 14:01

האם אין בבידוד משום הגבלת חופש הפרט? בהחלט כן, אך הכול בעיני המתבונן. האם אפשר להעיז ולומר שגם הבידוד מקורונה מאפשר שבועיים של התבוננות אחרת על החיים? נראה שלא רק המבודדים, אלא כל האנושות מפנימה כעת תובנות חדשות על יכולותיה מחד וחולשותיה מאידך

הזמנת מצרכים, בידוד קורונה מרץ 2020. דוד רוזנטל
מתכוננים לבידוד/דוד רוזנטל

עשרות אלפי ישראלים נמצאים כעת בבידוד מאחורי דלת סגורה בבתיהם שלהם. שבועיים של ניתוק פיזי מהעולם, כשהאוכל גם הוא מונח על סף דלתם. הקשר עם העולם קיים דרך הסמארטפון והמחשב אך לא מעבר לכך. אין ספק שהבידוד הזה, במיוחד לאדם המודרני בעידן הגלובלי - שעד לפני רגע הכול היה נגיש ופתוח לפניו - הוא חוויה לא קלה. המצב הזה שאיננו זוכרים כמוהו בעבר, הוא למעשה כליאה מרצון, וברור שהוא מאתגר את כל התפישה שלנו את קיומנו כבני אדם חופשיים.

בשבוע שעבר התחלנו ללמוד מסכת שבת בדף היומי. כל ילד יהודי יודע שאסור להדליק אש בשבת, ומי שמכיר את ההלכה יודע שישנם איסורים רבים אחרים בשבת. למרבה הפלא, למרות שהיינו מצפים שמסכת שבת תפתח בפירוט האיסורים האלה, הנה הפתעה, מדהימה ממש: האיסור שבו נפתחת המסכת הוא דווקא האחרון ברשימה של חכמינו - איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים. הנה ההסבר: במציאות שלנו היום במדינת ישראל, וגם בריכוזים יהודיים ברחבי העולם, אין שום בעיה הלכתית להוציא חפצים בשבת מהבית החוצה לרחוב. בא לך לקחת את הטלית והסידור ביד בדרך לבית הכנסת? אין שום בעיה. בא לך לקחת ספר ולקרוא בפארק? גם כן מותר. כל זה נכון בגלל "הפטנט היהודי" של עירוב.

כן חברים, אותם חוטי תיל דקיקים ולא מוסברים המתוחים בין עמודים ומקיפים את כל הערים והיישובים בארץ, הם שעושים את כל המרחב הציבורי לרשות הלכתית אחת ומאפשרים לנו את חופש התנועה עם חפצים בשבת ברחוב. אלמלא הם, לא היינו יכולים לעשות את כל זה בשבת כי זה היה אסור.

השבת שמה גבול

מהי מהות האיסור הזה ולמה דווקא הוא נבחר לפתוח את המסכת? חכמינו מצאו כאן רעיון עצום: שבת שמה גבול בין עולם הקודש של הפרט בבית לבין עולם החול שברחוב. בשבת אנחנו מפנים עורף לעולם החול ומתכנסים בעולם הפנימי היהודי שלנו, 24 שעות של נתק מרצון כדי להתחבר לנקודה היהודית הייחודית שלנו. הביטוי החיצוני לרעיון הזה הוא איסור הוצאת חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. וזו הסיבה שבכך פותחת המסכת: לפני כל דיון באיסורי שבת, אומרים חכמים, תבינו את הרעיון המרכזי של שבת: לשים גבול רעיוני ברור בין קדושת השבת לחולין של כל ימי השבוע.

רגע , האם אין זו הגבלת חופש הפרט? האם אין כאן צמצום מרצון? בהחלט כן, אך הכול בעיני המתבונן. האם אפשר להעיז ולומר שגם הבידוד מקורונה מאפשר למבודד שבועיים של התבוננות אחרת על החיים? נראה לי שלא רק המבודדים, אלא כל האנושות מפנימה כעת תובנות חדשות על יכולותיה מחד וחולשותיה מאידך, והקורונה עוד מכינה לכולנו אתגרים נוספים. בריאות טובה!

פרופסור צחי גרוסמן בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית
2
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully