דנה ויס, הבנו בדיוק מה מפחיד אותך

כל ראש ממשלה בעולם, כולל ראשי ממשלה ישראלים לדורותיהם, בהגיעם לנאום בפני בתי הקונגרס האמריקאי - לא שוכחים בסוף הנאום לברך את ארצות הברית: אלוקים יברך את אמריקה. לא קשה לנחש מה היה קורה לו ראש ממשלה בישראל היה מעז לשזור בנאומו משפט דומה, הוא היה מוקע באותו הרגע על ידי מקהלה גדולה ובעלת כוח בתקשורת הישראלית כאדם פרימיטיבי מיושן אלילי ופגאני.

ארצות הברית הינה המעצמה שבה הפרדת דת ממדינה נוהגת באופן המוחלט ביותר. בכדי להניח עצי אשוח במרחב הציבורי נדרשות הרשויות לפתרונות יצירתיים בדמות החכרת השטח הציבורי לגופים פרטיים בכדי לאפשר זאת, אך הדבר לא מונע ממנהיגי ארצות הברית לדורותיהם לשלוח חיילים אל הקרב לצאת למלחמה או סתם לחתום נאום במשפט הקבוע: אלוקים יברך את אמריקה.

רוב מדינות אירופה נוהגות באופן דומה, בחלק גדול ממדינות אירופה הליברליות שוחרות המדע, החופש והאומנות - מנהיגי המדינות מזכירים בנאומיהם את האל. ארצות הברית אף הגדילה לעשות ששינתה את המוטו שלה מהמשפט 'מתוך רבים אחד' למשפט 'באל נשים מבטחנו'.

הסתירה הפנימית היא: כיצד קרה שדווקא מדינת ישראל שקמה על בסיס מסמך דתי עתיק ומיושן, מסמך שבלעדיו לא היה שום צידוק מוסרי, הגיוני, ומשפטי לבוא לחבל ארץ שהעם גלה ממנו זה כבר 2000 שנה, דווקא אותה מדינה שהעולם הנוצרי המאמין בכתבי הקודש ראה לנכון לאפשר ולתמוך בהקמתה בשל אותו צידוק דתי - במדינה זו הס מלהזכיר את שם האל.

כשמפלחים את הציבור הישראלי מגלים שהמספר היחסי הכמותי שבאמת מפריע לו האזכור של האל ומרגיז אותו כשראש ממשלה מבקש להתפלל - הוא קטן מאד. ציבור שאינו מייצג את הרוב הדומם של הציבור הישראלי, אך בהחלט מדובר באנשים המכהנים בתפקידים בעלי משמעות.

גם אותה קבוצה המרכיבה את החלק האליטיסטי במדינת ישראל שצורם לה לשמוע את צמד המילים 'בעזרת השם', לא בהכרח זעה באי נוחות כאשר מדובר בהזכרת שם האל מנשיא צרפת, מלכת אנגליה או אפילו מהאפיפיור. כשהאפיפיור מבקר בישראל הוא לעולם לא יתקבל במטחי זלזול או ביחס משתיק ומבזה, ההיפך הוא הנכון, בעת ביקורו יעטו הפרשנים והעיתונאים את מסיכת הרב תרבותיות, ולא יעזו לעצור להפריע או לשלוח הערה צינית לאמונתו של האפיפיור ונושאי דבריו.

הסיבה לכך איננה רק צביעות. המניע המרכזי לאותם מגישים בטלוויזיה שנחרדים לשמע אזכורו של אלוקים, נובעת מהאמת ההכרתית הטבועה בתוכם: אנחנו חיים במדינה היחידה בעולם שהוקמה על בסיס הבטחה אלוקית. כשנשיא מקסיקו לא הצליח להגן על מולדתו וטקסס נקרעה משטח מקסיקו באמצע המאה ה-19 והפכה למחוז אמריקני, זעק: מקסיקו המסכנה כל כך קרובה לארצות הברית וכה רחוקה מאלוקים. מדינת ישראל היא היפוכה הגמור של מקסיקו, הוקמה בשם אלוקים.

לחיות במדינה מערבית כאשר בתת ההכרה שלך הינך יודע שחבל ארץ שהינך גר בו, מגדל את ילדיך, ונלחם באחרים למען חבלי מולדת אלו - וכל זה בשם צידוק דתי, מערער את שלוותם של אותה שכבה אינטלקטואלית, מעמיד בפני אור השמש את הקונפליקט הקיים כאן, ובכדי לשמור על אופייה החילוני של המדינה הדתית ביותר בעולם, הם עומדים על המשמר וזועקים חמס כנגד כל איש שיזכיר להם זאת ויגלה את מה שהם מנסים לשכוח ולהשכיח.