ריחות הקוסקוס והמרק מתפשטים, בני המשפחה מתאספים מקרוב ומרחוק, ההתרגשות באוויר - זוהי חגיגת מנהג הבסיסה בערב ראש חודש ניסן בבית בו גדלתי. כולם מתכנסים סביב קערת הבסיסה העשויה מדגנים קלויים וטחונים, כל אחד בתורו וכל אחת בתורה מגדולה ועד קטן מגישים את הזרת מעל הקערה, דוד שלי יוצק עליה מעט שמן ובזמן שהשמן ניגר, אמא שלי מברכת בברכה ייחודית למי שהגיש את ידו, כל האחרים מצטרפים בברכות נוספות.
לאחר מכן מוציאה אמא את המפתח החדש שקנתה במיוחד לבסיסה, מוסיפה סוכר לתערובת וכל אחד מערבב עם המפתח את הבסיסה ומדקלם בערבית: אְלְתָחְרֵק בְּלְבְּסִיס וּלְיָכֶּל יְעִיש אְלְתָחְרֵק בְּלְנְפְתָח חָל עָלֵינָה יָא-פְתָח בְּלָא נְפְתָח. בתרגום חופשי: את הבסיסה נערבב, אם נאכל נחיה. את המפתח נסובב ואנא הפותח, פתח בלי מפתח. בסוף כל אחד ממלא תמר בבסיסה ואוכל. ואחר כך נהנה לו מקוסקוס חם וטעים במיוחד, הרי זה יהיה הקוסקוס האחרון עד אחרי פסח.
השפע עובר דרך ראשי המשפחה
מה מביא משפחות שלמות להתכנס ולחגוג דווקא בערב ראש חודש ניסן חגיגה שיש בה בקשה להתחלה חדשה? מה יש בו בראש חודש ניסן שהוא מסוגל לפתיחת דלתות חדשות?
בזמן חנוכת הבית של בית המקדש הראשון, בשיא ההתרגשות לאחר ייבוא חומרי הבנייה ממרחקים ובחירה באומנים ובעלי מלאכה מומחים, עמד שלמה המלך לפני דלתות המקדש, רצה לפתוח אך לא הצליח, הדלתות נשארו נעולות. שלמה עמד לפני יצירת חייו ולא יכול היה להיכנס. התפלל שלמה - והשערים נשארו נעולים. רק בזמן שהזכיר שלמה בתפילתו את דוד אביו - שערי המקדש נפתחו. כל מה שעשה שלמה לבניית המקדש לא עומד לזכותו עד שהזכיר את אביו והכיר לו תודה. בזמן של התחלות חדשות יש לזכור זכות אבות.
ראש חודש הוא יום של התחלה והתחדשות, גרמי השמיים מתחילים סבב חדש. ראש חודש ניסן במסורת היהודית הוא הראשון לחדשים ובו נחנך המשכן. בהזדמנות זו של התחלה הנהיגו יהודי תוניס ולוב את מנהג הבסיסה שבו כל בני המשפחה מתכנסים ביחד לבקש להתברך בהתחדשות, המברכים דרכם עובר השפע הם ראשי המשפחה - אין דרך אחרת. כאשר רוצים ברכה צריך יכולת להסתכל אחורה לאבא ואמא ולהגיד בזכותם, בלעדיהם לא היה קורה וגם לא יקרה, כמו שהבין שלמה המלך, בלעדי זכות דוד אביו לא ייפתחו שערי המקדש.
מי שמחובר יכול להיות בטוח
בראש חודש ניסן, חודש האביב, אפשר להזמין התחלות חדשות ולהיפתח אליהן מתוך ידיעה שאנחנו מחוברים ולא נוכחים רק בזכות עצמנו. תחושת החיבור אחורה מאפשרת ביטחון מוחלט בתחושת החיבור של הילדים שלנו, בזמן שירצו להיפתח להתחלות חדשות, להתנסות, להצליח הם ידעו להסתכל אחורה ולהכיר תודה למקום ממנו באו, ההורים שלהם. כאשר כל אחד יודע שהוא מחובר הוא יכול להיות בטוח שגם הילד שלו מחובר וזו תחושה שמחלחלת לכל מציאות, גם לזו המורכבת שנקלענו אליה, לרכך אותה מעט ולאפשר איים של נחת ומחשבות על התחלות חדשות.
הכותבת מנחת הורים ויועצת זוגית ואישית בגישת שפר