וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הורות בימי קורונה: כך תפסיקו לרקוד לפי החליל של הילד

נעמה אלפסי בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית

26.3.2020 / 15:06

שימו לב: בכל פעם שהילד לא מקשיב קורה אותו תסריט בדיוק. אנחנו מגיבים בדיוק באותן הדרכים שוב ושוב. מה שמדהים הוא שלמרות שהמצב לא משתנה והילד עדיין לא מקשיב - אנו חוזרים על עצמנו. אז מה אפשר לעשות אחרת? כך נחזיר לעצמנו את ההובלה על צעדי הריקוד

ילד עם רובה. GettyImages
הקשב או שאני יורה/GettyImages

שייכות, תחושת שייכות. כמה אנו חשים את הצורך בתחושת השייכות בימים אלה שאנו מנותקים אחד מהשני. משפחות רבות מקיימות פגישות משפחה באמצעות האינטרנט כדי להישאר מחוברים. בני אדם הם יצורים חברתיים שזקוקים לחיבור. אנשים חשים בדידות כאשר הם מנותקים מחברים. הצורך הזה הוא קיומי.

מהרגע שהתינוק נולד יש לו צורך קיומי בשייכות. אצל הילד החיבור הקיומי הוא החיבור להוריו. לא חיבור פיזי אלא חיבור שהוא כמו חיבור חשמלי, אנרגטי, שמתקיים מעצם היותו הילד שלהם. כמו תקע שמחובר לשקע וזורם בו חשמל ללא הפסקה. בלי החיבור הזה הילד לא יכול להתקיים. כשם שהילד נושם כל הזמן כדי לחיות הוא גם מתחבר להוריו בחיבור לא מודע ועמוק. כשם שהילד נושם כל הזמן כך הוא מחובר כל הזמן.

הילד משפיע על החיבור ביניכם

החיבור הזה קיים בכל מקרה, כמו הנשימה. מי שמשפיע על האופן בו החיבור יבוא לידי ביטוי, זה הילד. כאשר הילד משתף פעולה הוא רוקד על פי הצעדים שאנו קובעים לריקוד המשותף שלנו. הוא מתחבר אלינו, התקע אל השקע. כאשר הילד לא משתף איתנו פעולה, הוא מכתיב את צעדי הריקוד ואנו מתחילים לרקוד על פי הצעדים שלו. השקע נשלף מהקיר ונמשך בעקבות התקע בחלל החדר. הילד הופך להיות המוביל ואנו ההורים, הופכים למובלים. הוא לא מקשיב ואנו כועסים הוא לא מקשיב ואנו מתרגזים הוא לא מקשיב ואנו אומרים אלף פעמים אותו הדבר.

שימו לב שבכל פעם שהוא לא מקשיב קורה אותו תסריט בדיוק. אנחנו מגיבים בדיוק באותם הדרכים שאנו מגיבים שוב ושוב. מה שמדהים שאפילו שזה לא עוזר והמצב לא משתנה והילד עדיין לא מקשיב אנו חוזרים על עצמנו שוב ושוב. אז מה אפשר לעשות אחרת? להחזיר לעצמינו את ההובלה על צעדי הריקוד. הילד כל הזמן מחובר אלינו אך כרגע הוא עושה זאת בדרך מוטעית.

כדי לשנות את צעדי הריקוד ולאפשר לילד להתחבר אלינו בדרך הנכונה מבחינתנו, עלינו להפסיק לעשות את מה שאנו עושים ולבחור להגיב באופן אחר לגמרי. קשה לשנות? אולי. זה עלול להיות קשה כי אנו מגיבים באופן אוטומטי בדיוק באופן שהילד מביא אותנו להגיב. האם כדאי לשנות? כן. כי הרי מה שאנו עושים לא מועיל.

כך תשנו את כללי המשחק

איך לשנות? לדמיין איך הייתי מגיבה לילד, מדברת איתו, חושבת עליו, אם היה משתף עימי פעולה, אם היה מקשיב לי. אחרי שתדמיינו את זה שוב ושוב על יבש, ברגעים בהם אתם לא במריבה איתו, כעת תתחילו להתאמן על רטוב. כאשר הוא לא מקשיב, מבחינתכם זה לא משנה. אתם ממשיכים בצעדי הריקוד שלכם ומגיבים כאילו הוא כן מקשיב. אתם יוצרים את החיבור בדרך בה אתם מעוניינים. בדרך בה אתם רוצים להוביל, כהורים.

מה תרוויחו? ילד מקשיב. מה הילד ירוויח? הילד שמרגיש מחובר אלינו, יעשה זאת בלי לשלם את המחירים שהוא משלם היום, כאשר הוא בטעות התחבר אלינו בדרך מוטעית, בצעדי ריקוד מוטעים, צעדי ריקוד שהוא בוחר באופן לא מודע כדי להפעיל אותנו. כאשר הוא ישתף פעולה, הוא ירוויח הורים רגועים ומלאי נחת.



הכותבת היא מנחת הורים יועצת זוגית ואישית בגישת שפר, חברה בצוות הניהול של מרכז שפר- מרכז להכשרת מנחים ויועצים בגישת שפר בתחומי הורות זוגיות ומודעות עצמית.

נעמה אלפסי בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, בשיתוף עמותת יהדות ישראלית
3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully