הורות בימי קורונה: כך תגרמו לילדים להשלים את כל המטלות הלימודיות

ימי הקורונה הכניסו את הלמידה של ילדינו לתוך הבית. אם בימים כתיקונם הילדים לומדים בבית הספר ובבית מכינים שיעורי בית ולומדים למבחנים, כעת גם הלמידה עצמה מתרחשת בבית וזה הזמן לשים לב מה קורה לנו.

יש ילדים שלוקחים על עצמם את האחריות ללמידה באופן עצמאי. גם את שיעורי הבית הם מכינים בעצמם ואם הם זקוקים לעזרה הם יודעים לפנות ולבקש. ילדים אלה משלימים את המשימות הלימודיות שכעת עליהם לעשות בבית, באופן עצמאי. לגביהם אנו לא מוטרדים.

הדאגות שלנו, הכעס שלנו והעצבים שלנו מתעוררים מול הילדים שלנו כאשר הם לא לוקחים אחריות על הלמידה והכל הופך להיות אחריות שלנו. אנחנו צריכים לרדוף, להזכיר, לנדנד, לשבת ביחד, לפתוח את האתר, להדפיס את החומרים. ממש להאכיל בכפית. ויש את הילדים שעיקר הקושי איתם שהם פשוט לא יודעים לשבת ולעבוד באופן עצמאי.

דווקא החופש שנכפה עלינו יכול לעזור לנו לחולל שינוי. בשבוע שעבר דיברנו על הריקוד. דינמיקה שהילד יוצר איתנו ואנו פשוט משתפים פעולה עם הריקוד שלו ורוקדים על פי הצעדים שהוא מכתיב. הריקוד הזה קיים גם בנושא הלמידה. אנו יכולים לשנות את הריקוד שנוצר ולהכתיב את צעדי הריקוד על פי מה שנכון בעינינו עבור ילדינו.

כדי שהילד ייקח אחריות על הלמידה שלו או כדי שהילד ילמד כיצד ללמוד באופן עצמאי ולהתאמץ אפילו שקשה לו, עלינו לעשות דבר אחד פשוט. לשחרר אחריות. ישנה מציאות מעניינת מאוד בנוגע לאחריות. אחריות זה דבר שאף פעם לא נחלק בין שניים. כאשר האחריות ללמידה של ילדינו נמצאת בידיים שלנו אז באופן לא מודע, הם שומטים את האחריות. זה פשוט קורה. שימו לב שהתופעה הזו מתרחשת גם בחלוקת תפקידים בבית או במקום העבודה. כשמישהו אחראי על משהו באופן קבוע, אחרים לא מטרידים את עצמם בעניין כלל.

מדוע אנו מפחדים לשחרר את האחריות? אנו חוששים כי אולי הילד לא יקח אותה. אם הוא לא ילמד אז יווצר פער, אולי הוא לא יוכל להשלים, אולי הוא יחווה כשלון. אנו מנסים לגונן עליו מחוויות אלה. אך אם נעצור רגע ונחשוב, האם תמיד נוכל לגונן עליו? לחסוך ממנו כשלונות, להתאמץ במקומו, לרדוף אחריו? התשובה הפשוטה היא - לא.

לכן דוקא בימים אלה שנוצרה שגרה מוזרה של למידה בבית, זו הזדמנות נהדרת לשינוי. הזדמנות לעסוק בטרדות היום יום שלנו, בעבודה, בניקיונות לפסח, בחדשות, במחשבה על אנשים סביבינו שזקוקים לתמיכה ועזרה שלנו. את האחריות ללמידה נשאיר לילדים וניתן להם את ההזדמנות להתאמץ, להכשל, לקום, לצמוח, בדיוק במשימות שמתאימות לגיל שלהם, המתאימות לשלב בו הם נמצאים בחיים. תאמינו, הם יכולים הרבה יותר ממה שאנחנו בכלל מסוגלים להאמין.


הכותבת היא מנחת הורים ויועצת זוגית ואישית בגישת שפר. חברה בצוות הניהול של מרכז שפר - מרכז להכשרת מנחים ויועצים בגישת שפר בתחומי הורות, זוגיות ומודעות עצמית.