האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, סיפר בשיעור לתלמידיו כי בשנתו האחרונה של זקנו ה"באבא סאלי" זצ"ל, הוא יצא במוצאי שבת לרחובה של העיר נתיבות כדי לברך את "ברכת הלבנה". עמו היה ראש ישיבת הנגב רבי ישככר מאיר זצ"ל. העננים כיסו את השמים ולא הייתה אפשרות לקיים את הברכה. ה"באבא סאלי" לקח את המקל והזיז כביכול בידו את העננים וכך הוא בירך את הלבנה לאור ירח בהיר.
לאחר מכן, עלה ה"באבא סאלי" לביתו ובכה ואמר "כל ימי לא ביטלתי ברכת הלבנה". שאלו אותו מהיכן הכוח ככה לעשות נס ו"להזיז" את העננים והוא השיב וסיפר: כשהייתה במרוקו מלחמה בין המרוקאים והצרפתים, היו יריות וכל מי שיצא לרחוב היה נורה על ידי צלפים. יצאתי וסיכנתי את חיי לברך את הלבנה במסירות נפש, ובזכות זה, אין מציאות שה' ימנע ממני לקיים את המצווה, סיפר הסבא קדישא. זה מה שקורה שאדם מוסר את הנפש שלו, אמר הרב פינטו לתלמידיו.