תופעה: כשקרליבך רקד עם יוסל'ה רוזנבלט

  • הרב שלמה קרליבך
ישראל כהן, בשיתוף שובה ישראל

בט"ז בחשוון חל יום הפטירה של הרב שלמה קרליבך, הנודע בכינויו "הרבי המרקד".

הרפרטואר המוזיקאלי העשיר של קרליבך השפיע רבות על נוסח התפילה. ניגונים רבים שולבו, בעיקר בתפילות ליל השבת אבל לא רק.

התופעה קרבה רבים לעולם הרוח ולתפילה. הרחוקים, שמילות התפילה היו זרות להם, התקרבו והרגישו בבית ומניינים בנוסח "קרליבך" הפכו לטרנד סוחף, עד עצם היום הזה.

מנגד, קמו גם מתנגדים שביקשו להישאר בקו השמרני ולא לשנות את נוסח התפילה. בין המתנגדים היו גורמים בעולם החזנות, שטענו שאסור לשלב בתפילה מניגוניו של קרליבך, אלא להיצמד לרפרטואר החזני-ליטורגי יהודי. אבל זה לא שרד.

מה שגרם לשינוי, גם בקרב המתנגדים החזניים, היה היחלשות החזנות בבתי הכנסת. יותר ויותר בתי כנסת חדלו מלהעסיק חזן במשרה וגם שבתות החזנות התמעטו. החזנות נותרה בעיקר בהיכלי הקונצרטים.

המציאות החדשה הצליחה לשלב בין החזנות לסגנון הקרליבכאי. כל גדולי החזנים משלבים כיום מלכתחילה בין הסגנונות ואף בתי הספר לחזנות מכוונים לכיוון המוזיקלי של נוסח מאוחד, קרליבך וחזנות שורשית.

הקו החדש, שהחל בבתי הכנסת, שינה גם את אולמות הקונצרטים. גם שם קרליבך מרקד לצלילי יוסל'ה רוזנבלט.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully