ראשית נקדים עם דברי שלמה המלך: "בן חכם ישמח אב". אבא שזוכה שבנו חכם זה דבר שמוליד שמחה בליבו. לכן, הורים המחפשים שמחה ימסרו נפשם על הילדים שלהם. רק חשוב לדעת שגידול הילדים זה עמל וטורח - כמו שכתוב בהגדה של פסח: "ואת עמלנו אלו הבנים".
הדבר החשוב ביותר הוא התפילה שמתפללים על הילדים, ובפרט האמא בזמן הדלקת הנרות. כמובאר במג"א (סימן רסג סק"יא) בשם רבנו בחיי שבזמן הדלקת הנרות זה עת רצון והתפילה יותר מתקבלת על הילדים! בפרט אם מצליחים להוריד דמעה על הילדים הרי זה משובח, כמו שאומרת הגמרא בברכות דף (לב:)ששערי דמעה לא ננעלו. ועוד "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו." אחרי כל הקושי וכל הדמעות שמורידים על הילדים יגיעו ימים של שמחה ושל רינה.
ויש אנשים שאין להם את כל הזמן לגדל את ילדיהם ונראה שמזניחים אותם או שיוצאים לעסקים או שעוסקים בתורה ושואלים מה יעשו כדי לזכות גם כן בברכה בילדיהם. לשאלה זו ענה מו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו בחיבורו על ההגדה של פסח (ע"מ קנב) על פי דברי נעים זמירות ישראל דוד המלך שאמר "כל היום חונן ומלווה וזרעו לברכה"- היינו אדם שטורח בשביל עם ישראל, בין שהולך ונותן מזמנו לקנות את החסר להם או שמלמד אותם את הטעמים של המצוות על ידי שחונן ומלווה מזמנו לעם ישראל השם יברך לו את ילדים שנאמר "וזרעו לברכה".
בזמן בית המקדש בצאת שנת השמיטה בצאת יום טוב של חג הסוכות היה המלך מקהיל את העם וקורא לפניהם בספר משנה תורה (דברים) ומחזקם כך מבואר בגמרא סוטה (מא.). ודרש רבי אלעזר בן עזריה על הפס "הקהל את העם האנשים הנשים והטף" האנשים באים ללמוד, הנשים באות לשמוע והטף (היינו ילדים) למה באים? ותרצו להביא שכר למי שמביאם. והתוספות כתבו שמכאן נהגו להביא ילדים קטנים לבית הכנסת.
כמה טעמים נאמרו לגבי המביא ילדים לבית הכנסת:
א) כתב האור זרוע (ח"ב סימן מח) נהגו להביא הקטנים לבית הכנסת לחנכם לנשק את הספר תורה וכך כתב הרמ"א בהגהה (סימן קמט).
ב)בגמרא מסכת סנהנדרין דף (קי:) קטן מאימתי בא לעולם הבא? אומר רבי מאיר משעה שעונה אמן. והביא את זה הכולבו בתשובה (סימן יא) וכתב תינוק אותיות תיקון שאם עונה אמן מיד עולה לגן עדן וסיים את תיקונו, ולכן כתב הרמ"א בהגהה (סימן קכד סק"ז) ילמד בניו לענות אמן. ודווקא בבית הכנסת כך גם כן כתוב בירושלמי שבועות( פ"ד ה"ח) שתינוק שעונה אמן בבית הכנסת קם בתחיית המתים.
חשוב לציין שכל הנאמר שיש מעלה וסגולה עצומה להביא ילדים לבית הכנסת מדובר בילדים שאינם מפריעים לסדר התפילה אבל ילדים שמתבלבלים כוונת המתפללים וכדומה מוטב שלא להביאם כך פסק המג"א סימן (צח ס"א) וכן בבאר היטב (סק"ז) והמשנה ברורה סעיף קטן (יז).
וראה בשל"ה הקדוש (ח"א דף פג) שכתב שאם אבא מביא ילד והילד מפריע, עליו נאמר מקבל עונה מביאם ולא מקבל שכר למביאם כמובואר לעיל. ולכן המביאם לא יצפה לשכר אלא ידאג מן הפורענות, ועוד הרחיב שם ע"ש.
ונעשה סיכום: מעלה עצומה להביא ילדים לבית הכנסת או לשיעור תורה וכל דבר שבקדושה ואפילו הוא תינוק קטן כמו שמצינו בירושלמי יבמות (פ"א ה"ו) על אמו של רבי יהושוע בן חנניא שאימו היתה מביאה אותו לבית הכנסת עוד שהיה קטן ועליה נאמר באבות (פ"ב מ"ח) רבי יהושוע בן חנניא אשרי יולדתו. אבל כל זה בתנאי שהילד לא מפריע לתפילה או לשיעור המתקיים שאם מפריע יש בדבר איסור.
ואם נמצא האבא בזמן תפילה העמידה והילד מפריע יכול לסמן לו להיות בשקט אבל לא לדבר שום מילה כדמוכח מגמרא ראש השנה (דף לד:) ובברכי יוסף. אם הילד לא נרגע מותר לאביו להוציאו מבית הכנסת שהליכה לא נחשב הפסק.
ונסיים בברכה שנזכה לגדל את הילדים לתורה ולמצוות וליראת שמים טהורה, ובכלל הברכה נברך את מורנו ורבנו רבי יאשיהו יוסף בן הרבנית זרי שהשם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים בתוך שאר חולי עמו ישראל.