פרשת חיי שרה
"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ"
כל שינוי ואפילו לטובה גורם צער ועצבות לאדם
אמרו רבותינו (שבת קה:) שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו. א"ר יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו. כל המתאבל ובוכה על תלמיד חכם זוכה לדברים גדולים ואדם ששומע שצדיק או תלמיד חכם נפטר ולא בוכה ולא מצטער, נענש בעונשים קשים ביותר.
בפרשת השבוע אנו מוצאים "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" וכתוב בתורה במילה וְלִבְכֹּתָהּ כ' קטנה. והרי בתורה כל אות וכל תג יש בו סודות ורמזים, אם כך למה כתובה האות כ' קטנה, אלא אומרים המפרשים שאברהם אבינו בכה קצת על שרה ולא בכה עליה הרבה, אז צריך להקשות קושיה למה אברהם אבינו לא בכה על שרה, הרי אמרנו בראשית הדברים שאדם חייב לבכות על צדיק ושרה הייתה צדקת, המדרש אומר (ילקו"ש פר' נח) ואמר ר' יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה, שסוכה ברוח הקודש. אם כך למה אברהם אבינו לא בכה והצטער צער גדול על שרה אלא רק מעט?
אלא אפשר לפרש ולומר כך, הגמרא אומרת (ר"ה טז:) וא"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה. יש כמה דברים שאם על האדם נגזר גזר דין קשה, זה קורע ומוחק את הגזר דין. אם אדם החליף את שמו או שאם אדם היה גר במקום אחד ועבר למקום אחר משנה מקום משנה מזל. צדקה וצעקה, מתי שאדם בתפילה וצעקה זה קורע את גזר הדין שאם נגזר עליו דבר קשה, זה הופך את הגזר דין.
חשבנו להקשות ולומר מילא תפילה מובן שקורעת גזר דין כשאדם מתפלל וכך גם צדקה, אבל למה מי שמשנה את שמו או מי שעובר מקום למה זה קורע את הגזר דין, אם קראו לו עד היום אברהם ועכשיו יקראו לו יצחק, למה זה משנה את הגזר דין או שאם היה גר בעיר מסוימת ועובר לעיר אחרת למה זה ישנה את הגזר דין?
אז צריך לדעת יסוד גדול, כל שינוי שאדם עושה בחיים שלו משפיע עליו לרעה וגורם לו עצבות. אדם שגר בבית קטן ועובר לבית גדול, אפילו שעבר לבית יותר מפואר יש לו בלב איזושהי עצבות. כל שינוי שהאדם עובר בחיים, הדבר החדש גורם לו לעצבות בחיים. לכן תמיד בין חורף לקיץ אנשים עצובים, בין קיץ לחורף אנשים עצובים, כל שינוי של זמן גורם לאדם עצבות והרגשה לא טובה בנפש כי אדם מתרגל לדבר הקודם ומתי שמשנים את הדבר הקודם לא נוח לאדם.
גם אם השינוי לטובה והאדם עולה בדרגה ועולה במדרגה, השינוי גורם לאדם עצבות. לכן צריך לשמח את החתן והכלה שבעה ימים אפילו שהם מתחתנים והם שמחים, יש משהו של עצבות בלב שלהם כי כל שינוי גורם לאדם עצבות בלב שלו.
לכן המשנה שמו של אדם קורעין לו גזר דינו, כי השינוי גורם לאיזושהי עצבות אפילו שהשינוי השם לטובה זה משהו בלב עצוב. אדם שעובר דירה אולי הוא שמח שעבר לעיר יפה לעיר טובה, אבל בלב יש עדיין עצבות והעצבות הזו כפרת עוונות.
על פי זה אפשר לומר יש כמה זמנים שקשים לאדם, הזמן הראשון ברגע שהאדם יוצא מהבטן של אמא שלו לאויר העולם זה רגעים קשים ביותר לתינוק, רק לא זוכרים את זה אבל זו טראומה שחרוטה בנפש של הילד לכל החיים. הזמן השני הקשה ביותר זה מתי שהנשמה הולכת מהעולם הזה לעולם הבא, רגע המוות הוא קשה ביותר מתי שמלאך המוות שם בפה של האדם שלוש טיפות כנגד קינאה, תאווה וכבוד וככה לוקח את הנשמה של האדם וגם להסתגל לעולם הבא מהעולם הזה, זה דבר קשה ביותר.
אבל שרה אמנו שהייתה צדקת והחיים שלה היו עולם הזה ועולם הבא אותו דבר, אז לה לא היה צער לעבור מעולם הזה לעולם הבא. לכן על נפטר צריכים לבכות כי הוא עובר את השינוי מעולם הזה לעולם הבא, אבל שרה אמנו שכל חייה הייתה בצדקות ובקדושה, מתהלכת בארצות החיים ומתהלכת בעולם הזה כמו בעולם הבא וסוכה ברוח הקודש, בשבילה לא הייתה אף עצבות.
וכך יובן כתוב בפרשה וְלִבְכֹּתָהּ עם כ' קטנה כי אברהם אבינו לא בכה הרבה על שרה כי לא היה עצב גדול בפטירה שלה אחרי שהלכה לעולם שכולו נוח בלי יסורים, בלי צער ואף דבר קשה.