"בושה תכסה פנינו": פוסק ההלכה בקריאה חריפה
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה"
היסוד של עם ישראל, שגם מזמנים קשים ועוני מגיעים לדברים גדולים ועשירות: בפרשת השבוע לומדים יסוד גדול. התורה מספרת לנו שאחרי שיעקב אבינו לוקח את הברכות מעשו, עשו רוצה להרוג את יעקב. רבקה אמנו, ברוח הקודש, ידעה שביום שיקבר יעקב, יקבר גם עשו והיא לא רצתה ששני ילדיה ימותו ביום אחד. רבקה עומדת על יעקב, שיילך מהר מביתם ללבן אחיה, שעשו לא יהרוג אותו.
רבותינו הקדושים אומרים שיעקב אבינו הלך ללבן עם רכוש גדול כדי להתחתן, אבל עשו הרשע, כששמע שיעקב ברח, שלח את בנו אליפז שירדוף אחריו ויהרוג אותו. אליפז שהיה בביתו של יצחק ולומד תורה ממנו, לא רצה להרוג את יעקב והלך לשאול בעצתה של אמו תמנע.
אמרה תמנע לאליפז, תדע שאבא שלך רשע גדול והוא מפחד להילחם ביעקב, שלא יהרוג אותו. לכן, אל תשמע לעשו אביך ואל תעשה את זה, כי הוא אישית פוחד ללכת, שיעקב לא יהרוג אותו ואם תעשה את זה, אתה תמות ותרד לדראון עולם.
הלך אליפז ליעקב ואמר לו - יש לי מצוות כיבוד אב ואם להרוג אותך. מה אני אעשה? אמר יעקב לאליפז, קח את כל רכושי והעני נחשב כמת, וככה תעמוד במה שהבטחת לאבא שלך, להרוג אותי. ועל זה אומר המדרש (בר"ר סח, ב) רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָֹּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, אֶשָֹּׂא עֵינַי אֶל הַהוֹרִים. אמר יעקב אבינו יצחק אבי מתי שהיה צריך להתחתן, אליעזר הלך עם עשרה גמלים מלאים כל טוב להביא כלה, ואני הולך בלי כלום "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" ואז המשיך "עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" הקב"ה יעזור לי.
אומרים רבותינו הקדושים שעשו שמע שאליפז לא הרג את יעקב והלך לעמלק בנו של אליפז והשביע אותו שבועה חמורה לדראון עולם, שירדוף את יעקב ואת בניו שנאה גדולה עד חורמה וכך נשבע עמלק.
וכך מדקדקים רבותינו הקדושים "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵ"ר שָׁבַ"ע וַיֵּלֶ"ךְ חָרָנָ"ה" בראשי תיבות יוצא מ'יד ב'א א'ליפז ר'שע ש'הוא ב'ן ע'שו ו'יתן ל'ו י'עקב כ'ל ח'ילו ר'ק נ'שאר ה'מקל. ופה רומזים לנו רבותינו הקדושים שאליפז לקח ליעקב הכל והשאיר לו רק את המקל.
ועוד אומרים רבותינו הקדושים, כשיעקב פגש את לבן: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". כך בראשי תיבות "אֵ"ת כָּ"ל הַדְּבָרִי"ם הָאֵלֶּ"ה" יוצא א'ל ת'תמה כ'י ל'א ה'באתי ד'בר ב'רכוש ר'ב י'צאתי מ'שם ה'לך א'ליפז ל'קח ה'כל, כך הלך יעקב אל לבן בלי כלום.
מקשים רבותינו הקדושים יעקב אבינו בחיר שבאבות, למה כך הולך להתחתן עם רחל ולאה בעוני חסר כל? למה הקב"ה לא ריחם עליו שיהיה לו משהו להתחתן? למה עילת העילות וסיבת הסיבות כך סיבב שיעקב הולך להתחתן במצב כל כך קשה?
אלא אפשר לברר ולומר ידוע שיש שתי דרכים שהקב"ה מנהיג את עולמו דרך העוני ודרך העושר. ורבותינו הקדושים אומרים שניסיון העוני הוא הניסיון הראשון, ומי שעובר את ניסיון העוני אז הקב"ה נותן לו את ניסיון העושר.
הקב"ה התחיל עם יעקב אבינו עם ניסיון העוני, כי רצה שהיסוד של עם ישראל יהיה עם כוחות וטבע להתמודד עם זמנים של עניות וזמנים קשים ביותר.
לכן מתי שיעקב הולך לבנות את ביתו עם רחל הבית הראשון של עם ישראל י"ב השבטים "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד) הקב"ה מגלגל שיקחו ליעקב אבינו את הכל ולא יהיה לו כלום, בית ישראל הראשון נבנה בעניות גדולה. לקחו מיעקב אבינו הכל, יעקב אומר אני הולך בלי כלום לבית של רמאי ונוכל, איך אני אתמודד ואיך אני אסתדר "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א) אבל "עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
והקב"ה מלמד אותנו ונותן לנו את הכוחות שגם אדם בלי כלום יכול ללכת כמו יעקב אבינו שהתחיל בלי כלום ונהיה בסופו של דבר עשיר מופלג ובעל ברכה והצלחה גדולה.
וזהו היסוד הגדול שכך בית ישראל הראשון נבנה בלי כלום ואח"כ הקב"ה נתן לו עשירות ועושר גדול. וזהו הפירוש "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (כח, יב) מֻצָּב אַרְצָה למטה בעניות גדולה בלי כלום, אבל לאט לאט וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה אדם מגיע לעשירות ולשפע גדול שאין כדוגמתו. וזה היסוד הגדול שאדם צריך לחזק בנפשו, לדעת שגם עם ישראל התחיל בעניות גדולה ומשם המשיך לעשירות גדולה ביותר.
ואומר הרמ"ע מפאנו שאליפז שלא שמע לעשו אביו ולא הרג את יעקב, זכה להתגלגל באונקלוס כפי שהגמרא (גיטין נו:) מספרת שהיה שר גדול ובן אחותו של הקיסר ורצה להתגייר למרות שהדוד שלו שהיה במלכות אמר לו לא להתגייר, זכה לעשות תרגום על כל התורה כולה. אליפז לא שמע לאביו להרוג את יעקב וגם אונקלוס לא שמע לדוד שלו שאמר לו לא להתגייר, זכה להיות הגר הגדול והצדיק שתרגם את כל התורה כולה.
לכן האדם צריך לדעת מתי שהוא עושה דברים בגדולה ובקדושה לשם שמיים ומוסר נפש, בסוף הוא מקבל ברכה ושמחה והשפע שלו גדול ביותר.