תקופת הקורונה גרמה לרבים תחושה של מחנק וסגר. אחת הסיבות: סגירת השמיים וצמצום הטיסות והיציאות ואי יכולת להתנייד כבעבר. ומהי הסיבה שמכריחה אותנו לזוז, לצאת ולטוס? הבריחה מעצמינו והעדר פוקוס בחיינו.
האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו הסביר זאת בשיעורו ואמר כי "כל עוד אדם אינו יודע בבירור את תכלית חייו, הוא סובל מכמיהה מתמשכת המקננת בליבו וטורדת ללא הרף את מנוחתו. הוא חש משתוקק ולא יודע למה. מתגעגע וכוסף, ללא סוף, ללא סוף".
הרב פינטו המשיך: "כשהאדם יושב בבית הכנסת, הוא שוגה בגעגועים לבית. מגיע לבית, מגלה כי הכתלים דווקא משרים עליו מחנק ומזדרז חזרה לבית הכנסת. משם שם את פעמיו לעבר חבריו, אך גם המון החברים, אין בכוחם לספק את צימאון הנפש המשתוקקת מאוד מאוד".
אז מה הפתרון? מסיים הרב פינטו ואומר כי "עד שהאדם לא יתיישב בדעתו ויגדיר את מטרת ותכלית חייו, הוא ינוע על ציר המסכנות המנחיל אך יגון ואנחה".