האדמו"ר הרב פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, קורא לתלמידיו להתחזק בימים אלו - ימי השובבי"ם - במצוות שבין אדם לחברו ולהתרחק מאוד מלשון הרע ורכילות.
האדמו"ר ביקש מתלמידיו "להיזהר מכל דבר של לשון הרע או דברים שלא שייכים לו, ושייכים לחיים של אחרים, של משפחתו, חביריו או ידידיו או חייהם של רבו או בני משפחתו, זהו פגם חמור וקשה להיכנס ולדבר על דברים שלא שלך".
"ותמיד יידע האדם, שברגע שמדבר על חבירו, באותו זמן מדברים עליו", כתב האדמו"ר באגרת לתלמידיו וסיפר מעשה על אחד האדמו"רים: "ובכל זמן עולה מול עיניינו המעשה על אחד מהצדיקים, שהיה לו נכד אהוב מאוד. הוא ביקש ורצה שידוך מסוים בשביל נכדו, השידוך הסכים, והאדמו"ר שמח מאוד. אך פתאום הכלה לא רצתה והאדמו"ר היה בצער גדול והתחיל לחקור ולבדוק מה ולמה".
"והתחיל להתקרב לאדם שדיבר רע על השידוך ומיד האדמו"ר עצר ואמר, אני צריך לטוס לאוסטרליה לאסוף כסף לישיבה שלי, אני אחזור ותספרו לי, וכך היה", המשיך הרב פינטו לספר, "אלא שבדרך, לקח איתו האדמו"ר ספר 'חפץ חיים' - הלכות לשון הרע, וכל הדרך למד הלכות לשון הרע. כשחזר ביקשו לספר לו מי דיבר ואמר 'אחרי שלוש פעמים שלמדתי הלכות לשון הרע, אני לא רוצה לשמוע...'".
הרב פינטו הוסיף כי "והנה כאשר אדם הולך רכיל ונכנס לבית חבירו, אוכל ושותה ומתפרנס ביושר ושלא ביושר, ומוסיף חטא על פשע במקום לעבוד, לעמוד ולדבר, מבין או לא מבין, יודע או לא יודע, העיקר לדבר דבר, זה מורה על שורש פגום ומיד חייב לעשות תשובה".
לסיום, הזהיר כי "לכן בימים האלו שנכנסים לשובבי"ם, האדם יעשה תשובה גמורה על כל דיבור שדיבר על חבירו או ששמע או שחשב. משום שאין אתה יודע כלום ואיך אתה נכנס לדבר שאתה לא מבין ולא יודע. ואם דיני נפשות בדבר, אתה מוכן לקחת על הגב שלך, רגע של יצר, של דיבור ורכילות ופטפטנות סכנה של חיים של אחרים. וכבר מזהירה אותנו התורה 'כי באפם הרגו איש' ודיקדקו רבותינו, כשמדברים על שידוך של משהו והשני מעקם את האף, השואל לא שמע רע, אך הנשאל רמז רע, העיקום-אף הזה, הרגת איש. גרמת לו הרס וחורבן".
"כמה חורבן נעשה בעולם מדיבור ומחוסר יושר. וכמה שיצדיק האדם את עצמו, הוא משקר את עצמו, לא משנה את המציאות", כתב האדמו"ר הרב פינטו.