"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
אדם שברגעים קשים ובזמני נפילה נמצא באמונה ובביטחון, יזכה לזמנים טובים ולעלייה גדולה.
אנחנו מוצאים בפרשת השבוע שהקב"ה אומר למשה רבנו "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". הקב"ה מדבר אל משה רבנו בצורה קשה, על כך שמשה רבנו מקשה ומכביד את זה שהקב"ה רוצה לשלוח אותו בשליחות לעם ישראל. נשאלת השאלה מה הפירוש ב"אל שדי" ומדוע הקב"ה נקט דוקא בשם זה?
אלא אולי אפשר לפרש ע"פ הגמרא (חולין ס:) שטענה הלבנה לפני הקב"ה, בגלל שאמרתי לפניך דבר הגון שאין שני מלכים שולטים בכתר אחד אתה ממעיט אותי, אמר הקב"ה ללבנה שגם הצדיקים עתידים להקראות על שמה - יעקב הקטן, שמואל הקטן, דוד הקטן. וכך אפשר לבאר שהמילה שד"י בראשי תיבות יוצא ש'מואל, ד'וד י'עקב. גם בזמנים שיעקב אבינו היה בצער ובעוגמת נפש גדולה ובזמנים שדוד נרדף והיה בצער גדול, כך גם שמואל שהיה אחד מהאמוראים הגדולים ולא זכה אפילו שיקראו לו רב שמואל, בזמנים הקשים האלה הם היו חזקים וידעו שיבואו זמנים אחרים, בהם הם יהיו בעלייה וחיזוק גדול. הם קיבלו עליהם את מידת הדין של הירידה והנפילה בשמחה גדולה ובצורה הטובה ביותר.
וזה הפירוש "בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". השם שד"י מראה ללמוד מוסר מהצדיקים ש'מואל, ד'וד י'עקב שהיו צדיקים וקדושי עליון ועברו תקופות קשות ובכל אופן עם כל הצער והכאב נשארו באמונה וביטחון גדול בקב"ה.
וכך כל יהודי צריך ללמוד יסוד גדול: הרבה פעמים בחיים אדם עובר תקופות וזמנים קשים בהם הוא נמצא בירידה ובנפילה בדברים לא הגיוניים, ועליו ללמוד מהלבנה ומהצדיקים ש'מואל, ד'וד י'עקב. וזו הגדולה של האדם, שגם בזמנים קשים להישאר עם אמונה חזקה ובטחון וכך האדם צריך ללכת. וכאשר האדם הולך כך, יבואו זמנים בהם הוא יהיה בעלייה ובשמחה ובסיעתא דשמייא גדולה.