האדמו"ר הרב פינטו הביא באגרתו לתלמידיו את הפסוק בפרשת השבוע על כך שבני ישראל השאילו מהמצרים כלים לפני צאתם ממצרים: "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות. וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום".
הרב פינטו מסביר את הפסוק על פי סיפור: "מסופר על רב גדול שהיו לו ישיבות רבות ותלמידים ומוסדות. והנה בא אליו רב בן משפחתו ושאל אותו 'איך לך אנשים תורמים הרבה כסף ולי לא?', אמר לו הרב הצדיק, 'אצלי, כאשר באים לפני אנשים, אני חושב איך לתת להם את כל מה שיש לי ואז הם כך גם מרגישים, 'כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם', ולכן האנשים תורמים לי. אתה כשיושב עם אנשים חושב רק איך לקחת להם, לכן גם הם חושבים כך ואתה לא מצליח לאסוף כסף', השיב לו".
"כך היה בציווי הקב"ה", מסביר ראש אבות בתי הדין במרוקו. "בתחילה תעשו חסד ביניכם ושאלה אישה מחברתה, ביניכם תלוו אחד לשני ותעשו חסד אחד עם השני, ואז יהיה לכם כוח לקחת מן המצרים בנקל. כי זהו יסוד עצום, כאשר האדם נותן לחברו וליבו טהור עם חברו, גם לב חברו נהיה טהור איתו, הכוח של המחשבה משפיע על השני".
"כי כל זמן שהאדם חושב על אדם אחר, הוא מבעיר בליבו שגם הוא יחשוב עליו. וכאשר לא חושב ומוחק מליבו, גם חברו מוחק מליבו את הבקשה ואת האדם", המשיך הרב פינטו.
"וזו הטעות שאנשים עושים כאשר אנשים רדופים מאדם וכל היום חשבים עליו, גורמים לו עוד לחשוב עליהם. תפסיק לחשוב עליו, הוא יפסיק לחשוב עליך".
"הקב"ה ריחם על העולם ונתן שכחה וכאשר אתה חושב על אדם, הוא חושב עליך וכאשר אתה מפסיק לחשוב על אדם, הוא מפסיק לחשוב עליך. וכך אנשים בחוסר ידיעה בחיים, דברים נשכחים על ידי שחושבים עליהם".
"האדם צריך לדחות מהראש שלו מחשבות לא בריאות. וכך מת נשכח מלב ומדוע נשכח, אפילו שיהיה אביו, אימו, ילדיו, בתו. אחרי יב' חודש יש כעין שכחה. ומדוע, כי המת נפטר ואין לבו חושב. ואם לבו לא חושב, גם לבך לא חושב ואז נוצרת מציאות שנשכח מן הלב", אמר לסיום.