"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ"
כאשר אדם חוסם את עצמו ממשהו שמותר לו ומגיע לו, הוא יקבל דברים שאי אפשר לשער ולתאר.
מובא בפרשת השבוע "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", ועל זה אומרת הגמרא (סוטה יג.) בוא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְות" (משלי י, ח). צריך להקשות קושיה חזקה, הרי למשה רבנו לא הייתה אף זכות לקחת ממצרים כלום. רבותינו הקדושים אומרים ששבט לוי לא היה בשעבוד ולא עבדו במצרים ואם כך, אין להם זכות לקחת גם מהרכוש של המצרים, כי רק מי שהיה בשעבוד והמצרים עינו אותו יכול היה לקחת מביזת מצרים.
ועוד אומרים רבותינו הקדושים על קורח, שכל מה שהידרדר וכל הרוע שהגיע, הגיע כי היה היחיד משבט לוי שלקח מהביזה. אם כך, מדוע התורה הקדושה משבחת כל כך את משה רבנו, חכם לב יקח מצוות, על שלא הלך לקחת מהביזה והלך לקחת את עצמות יוסף, גם אם הרי אסור היה לו לקחת מהביזה כי הוא משבט לוי ולא עבד בארץ מצרים?
אלא אפשר לפרש ולומר כך: משה רבנו היה המוציא והמביא בפני פרעה, כך שגם הוא היה בשעבוד והיה צריך לברוח מפני פרעה וישב בבית האסורים. משה רבנו גם היה צריך לצאת ממצרים אחרי שעבר יסורים קשים בשביל הגאולה של עם ישראל, ובגלל שהיו לו גם דברים קשים בשביל הגאולה, הוא גם היה בגדר משועבד. ועוד מה שמובא ברבותינו הקדושים, שפרעה היה גלגול של קין ומשה רבנו היה גלגול של הבל, אז ודאי היה מותר לו לקחת את מה שבגלגול הקודם קין לקח להבל. אבל בכל אופן, אפילו שהיה מותר למשה רבנו לקחת מהביזה, משה רבנו חסם את עצמו ולא נגע כלום בביזה ושם משה רבנו קנה מעלות גדולות בנפש שלו.
האדם צריך לדעת יסוד גדול. יש הרבה דברים בחיים שהאדם יכול לעשות וגם ההלכה מתירה לו לעשות את הדבר, אך ברגע שהאדם חוסם את עצמו ולא עושה, הוא משיג השגות גדולות שאין להן שני. הרבה אנשים השיגו עולמות בגלל שהגיע להם דבר, והם עבדו על המידות שלהם ולא עשו את מה שמגיע להם. כאשר האדם מעביר על מידותיו ומוותר על דברים שמגיעים לו, הוא זוכה ומקבל דברים שאי אפשר לשער ולתאר. זה מה שקרה אצל משה רבנו, משה העביר על מידותיו, לא לקח כלום מהרכוש של ארץ מצרים ובזכות זה זכה לדברים גדולים.