"אימא, אנחנו בתחילת הקורונה, באמצע הקורונה או בסוף? שאלה הבת שלנו לפני כמה ימים", כך סיפרה העיתונאית סיון רהב מאיר. מול השאלה הזו - שכולנו שואלים בימים אלה, מתוך תקווה גדולה שאנחנו בסוף - יכולים לעזור הדברים שכתבה המורה נחמה יעקובוביץ מצפת לתלמידותיה, שמקבלות תעודת מחצית. הדברים הובאו בדף הפייסבוק של העיתונאית.
"בשבת קראנו בתורה את השירה המרגשת ששר עם ישראל אחרי קריעת ים סוף. מה הכוח של השירה הזו? ובכן, בני ישראל עוד לא הגיעו לארצם ולנחלתם, הדרך עוד ארוכה, אבל הם אומרים שירה על מה שכבר השיגו, על קריעת ים סוף. מחכות להם עוד שנים רבות במדבר, אבל האם שרים רק כשהמצב מושלם? רק כשמגיעים אל התכלית? יש משהו מיוחד בשירי דרכים. הם מלווים את ההתפתחות, את הצמיחה, את האמונה והתקווה".
"חצי שנת לימודים חלפה, חצי שנה מאתגרת לתלמידים, למורים ולהורים, והתעודות שמחולקות בימים אלה מהללות בעיקר את הרצון, לא את ההגעה ליעד. את המאמץ, את הדרך, את ההחלטה לנסות כל יום מחדש, להתלבש בבוקר למרות שאין לאן לצאת. תסתכלו אחורה. אם הצלחנו להגיע עד לכאן - איך לא נשיר?".