שמירת הלבוש היהודי חשובה מאוד ביהדות, וכמו שכתוב במדרש: "בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם, לא שינו את לשונם ואת לבושם ולא אמרו לשון הרע". האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו מסביר את העניין על פי סיפור שאירע עם ה"בן איש חי" זצ"ל.
וכך סיפר הרב פינטו: "כפי שידוע המעשה ברבנו ה'בן איש חי' זצוק"ל, שהיה חכם בכל עניין, בכל מקצועות התורה בפרד"ס, וגם הייתה לו דעת רחבה בכל ענייני העולם הזה. ובאחד הימים באה אליו אישה משכילה מאוד, עיתונאית גדולה מלונדון, ששמעה הרבה על האור הגדול רבנו ה'בן איש חי'.
אחרי דיבור עמוק, התרשמה מאוד ועמדה ואמרה לו - פגשתי מלכים ורוזנים ועשירים ושופטים, אבל איש חכם ונבון כמוך לא פגשתי. יש לי שאלה אחת - מדוע אתה לובש את הבגדים האלו ולא מתחדש עם בגדים נאים, הראויים לקידמה ולעולם החדש? ענה ואמר לה רבנו ה'בן איש חי' - אני רוצה להתלבש כמו שהתלבש אדם הראשון, שזה האות והסימן המכובד והנאה והיאה. וכך כלבוש שאני לובש, לבש אדם הראשון".
הרב פינטו המשיך להרחיב: "כך בכל ארץ, היהודים שמרו את מלבושיהם שלא להדמות לאומות העולם ועל זה נאמר, שלא שינו שמם, לשונם ומלבושם. למלבוש יש כוח גדול על האדם, ועל זה הגמרא אומרת אם יבואו גויים ויכפו אותנו להחליף שרוך של נעל מצבע לצבע, ניתן את חיינו ולא נחליף, כשלוש עבירות שייהרג ואל יעבור - גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. על שרוך נעל לא נשנה מצבע לצבע, גם אם יעלה בלתת את החיים".
"וכך כל דור וכל מדינה, עם ישראל התבדלו לא להיות ככל הגוים ושמרו על הלבוש. וכשעלו לארץ ישראל רצו לבנות הכל מעורבב, שכל ישראל אחד. וכך כל עולם הישיבות ועולם התורה בעצה נכונה ובדעת תורה, 'ככל אשר יורוך' לבשו לבוש אחיד, שהלבוש הזה סימן ומסמן, אני בן תורה", כתב לסיום.