למרות שלפעמים אנחנו רוצים לנקום באותו אחד שעשה לנו רע, האדם צריך לעצור לרגע ולהבין שהגבורה האמיתית היא לא לנקום ולא להשיב.
האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, הסביר את העניין הזה באריכות והביא מעשה שהיה עם אברהם הגר: "האדם צריך להיזהר ולהישמר ביותר כאשר חברו עושה לו רעה, שלא לנקום בחברו או לנטור בליבו את רעת חברו, כי זה איסור גמור מדאורייתא ואינו רק עניין של זהירות או של עבודת המידות בעלמא".
"כל העניין של לא תקום ולא תיטור זה עבירה דאורייתא. וכמה אנשים נופלים בעוון חמור וקשה זה 'פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך'", כתב הרב פינטו.
האדמו"ר הוסיף ואמר כי "טבע האדם אחרי שחברו פגע בו או הזיק לו, להחזיר לאדם. והאנשים חושבים שמי שלא מחזיר לחברו על מה שחברו הזיק לו או פגע בו, זה מראה על חולשה של האדם. אך טעות קשה בידי האדם, הנקימה והנטירה היא אמנות של אנשים חלשים. אנשים חזקים, הרוחניות ויראת השם שולטת עליהם ולא דחפים אשר דוחפים את האדם להשקיט את מצפונו".
"וידוע המעשה באברהם הגר, שהיה משכיל גדול. ולאט לאט נדבק בתורת ישראל ובעם ישראל. ובאותם ימים מי שהיה מתגייר, הצאר היה מוציאו להריגה בייסורים. אברהם ברח ודבק בדרך השם והתגייר".
"הכנסייה רדפה אותו קשה והוציאו עלו גזר דין מוות בעוון בגידה. מסופר שהוא פגש בהסתר את רבנו הגאון מווילנה, והגאון אמר לו שיש בידו כוחות להציל אותו ממצבו על ידי קבלה מעשית אם הוא רוצה, אך אברהם הגר לא הסכים, וכך התחבא בבית הכנסת ימים רבים".
"באחד הימים, בן של אדם שהיה עריץ ועשיר פגע והשפיל את אברהם הגר, ואברהם לא ענה לו מילה, אך כבר אביו שהיה קשור למלכות הלך ומסרו לידי המלכות. ההוצאה להורג של אברהם הגר עשתה זעזוע גדול בכלל עם ישראל, גר צדק שמוסר את נפשו על קידוש השם בלי שום חרטה, בלי שום הרהור. רגעים לפני ההוצאה להורג ראו המוציאים להורג את אברהם צוחק, רגוע ושמח. התפעלו ושאלו אותו, אתה עוד כמה רגעים עולה על הגרדום אתה לא מתחרט, לא פוחד, לא כלום".
"אמר להם אברהם הגר", המשיך הרב פינטו לספר, "כשהייתי ילד קטן הורי לקחו אותי לים, שם חפרתי בורות, בניתי מגדלים, שעות רבות עמלתי וטרחתי להינות שם. ופתאום באו קבוצת נערים חצופים, ושברו כל העמל והעבודה שעבדתי שעות. נשבעתי בליבי, עכשיו אני ילד קטן, אני אגדל ויהיה לי כוח ואני אחזור ואנקום בנערים, על הפשע שהרסו לי את כל הבורות והמגדלים".
"עברו שנים, גדלתי ואז הבנתי שהכל היה דברים בטלים, דברים ריקים שאין בהם ממש. ועכשיו שאני פוגש אותם, דורש בשלומם והכעס של הילדות חלף עבר לו. עמד אברהם הגר ואמר לחיילים שעומדים להוציאו להורג, אותו דבר עכשיו, החיים והמוות נראים דבר גדול, אבל שנגיע לשמים נראה שכל זה כמו המגדלים שהייתי קטן, שבניתי במים על שפת הים".
לסיום אומר הרב פינטו: "האדם מאבד את עולמו על חשבונות קטנים, עובר על איסורי תורה הקשים ביותר. ואם נתבונן נראה, שכל המלחמות הגדולות וכל ההרס הגדול בעולם, התחיל על חשבונות קטנים של אנשים קטנים".