בחודש אדר נוהגים לתת צדקה לעניים ובפרט בימי הפורים. האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, האריך בנושא וסיפר מעשה שאירע עימו בצעירותו.
בראשית דבריו כתב האדמו"ר הרב פינטו על מעלת הצדקה: "ישתדל בכל כוחו לתת את הצדקה בשמחה עצומה, כדברי הגמרא (בבא בתרא ט) "אמר רבי יצחק, כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות. והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות". וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (יוד רמט ג) "צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב. ומתאונן עם העני בצערו ומדבר לו דברי תנחומים. ואם נתנה בפנים זועפות ורעות, הפסיד זכותו".
"וכמה תשובה אנחנו צריכים לעשות, שכמה פעמים נותנים אנו צדקה ומצטערים או לא נוהגים בכבוד הראוי, במי שנותנים לו הצדקה. דהנה הצדקה שש ברכות, והפיוס עוד אחת עשרה ברכות. ואם האדם נותן, למה יקלקל הנתינה בצער או בפנים זועפות למקבל".
"וידע האדם יסוד", הוסיף ראש אבות בתי הדין במרוקו, "כאשר מבקש צדקה למען התורה או למען עניים ומתבייש בזה שמבקש צדקה, בבושה הזאת מכפר על פגם מידת היסוד. וחייב כל אחד מאיתנו, בין שיש לו בין שקשה לו, לתת צדקה ולזכות אנשים בצדקה. והבושה של לבקש היא כפרת עוונות ותיקון למידת היסוד".
האדמו"ר הרב פינטו סיפר על הימים שבהם אסף כסף לישיבת "שובה ישראל" למרות הבושה הגדולה שחווה: "כך בשנים הקודמות כשהיינו מתרימים צדיקים להחזקת הישיבה, היינו עומדים ומבקשים לעזור לתורה, והייתה לנו בושה גדולה. והיינו עומדים פעמים שלא נותרה בנו טיפת דם מרוב בושה, והיינו מבקשים מהקב"ה שימחל ויסלח ויכפר למידת היסוד של כל בני הקהילה".
"אנחנו קהילה קדושה שכולנו קשורים אחד לשני בנפשנו. מי בארץ הקודש, מי במדינה כזו ומי במדינה אחרת. כולנו בני אב אחד, אבינו אב הרחמן, המרחם רחם נא עלינו. ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה", הוסיף הרב פינטו.
לסיום, כתב האדמו"ר הרב פינטו והורה לתלמידיו: "ומבקשים אנו מכל הכלל להשתדל שכל אחד יעסוק בענייני צדקה, וללמד את בני ביתו לחיות את הצדקה. קמחא דפסחא, כל אחד ישתדל לבנות רשימה של עניים עם בני ביתו, ולתרום מעצמו ולהתרים את חבריו, וכל אחד ילך עם בני ביתו ויעזור לעניים ולהחדיר בילדים מקטנות, את מעלת תלמידי חכמים וזכות לעזור לעניים, שעל זה יגדלו בני ביתו".