גבאי הצדקה ראויים לתשבחות רבות. הם עוזרים לנזקקים ולאלו שקולם לא נשמע. אולם, הניסיון שלהם גדול מאוד. כסף רב נמצא ברשותם וחל עליהם איסור חמור לבל יערבבו בין כספי הצדקה לכספם הפרטי, ולבל יערבבו אינטרסים אישיים ופסולים.
ראב"ד מרוקו, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, הזהיר על העניין: "הנה אנשים שמופקדים על צרכי רבים ומערבים את חייהם עם הצדקה, ולשם שמיים מתערב עם לא לשם שמיים, נגרם שאדם שנותן את הצדקה לא יהיה בגמירות דעת, ואז רעה מביאים על הכלל. כי הצדקה לא ניתנת לשם שמיים. ואפילו מזבח, הקב"ה מבקש שיביאו עליו כפרה, שלא יהיה חשש גזל על המזבח".
הרב פינטו מדריך את גבאי הצדקה כיצד ראוי להתנהג: "ולכן גם אדם שעוסק בצרכי ציבור ומתפרנס מהכלל, יהיה מסודר בדעת תורה מה מותר לו ומה שלו על פי דין, ומה אסור לו לנגוע, כי יכול להביא חורבן על עצמו ועל העולם".
הוא הביא יסוד גדול והמחיש אותו על ידי סיפור שאירע עמו: "וצריך האדם לדעת שהתורה לא עובדת אצלו, אלא הוא עובד אצל התורה. וזוכרים אנו לפני שנים, הגיע אלינו ראש ישיבה ושאלנו אותו מה אתה עושה, ואמר לנו מחזיק ישיבה. ודיברנו שאסור להגיד 'מחזיק ישיבה'. הישיבה מחזיקה אותך, הארון נושא את נושאיו".
"וכבר דיברנו שכבוד העוסק עם הציבור עצום, וחייב לעמוד לכבודו ולכבדו ולהוקירו, כי צרכי ציבור קשים ביותר, ולעסק עם הציבור המקום ישלם שכר העוסקים עם הציבור, כי רק הקב"ה יודע כמה ימים ולילות העוסקים עם הציבור משתדלים", אמר האדמו"ר לסיום.