פרשת ויקהל פיקודי
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם" - האדם צריך לחזק את האמונה, כי גם אם יעמול ויעבוד קשה, בסוף מה שנכתב עליו הוא יקבל.
אמרו רבותינו הקדושים "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם". יש דברים שאדם צריך לעשות ויש דברים שאדם לא מוכרח לעשות אותם.
ישנו משל וסיפור ידוע, שמובא ברבותינו הקדושים וצריך ללמוד ממנו הרבה מוסר: היה יהודי, שהיה עני מרוד והלך מעיר לעיר לקבץ נדבות. באחד הימים הגיע לאחת העיירות החשובות והיה כהרגלו עייף ורעב מהדרך ומהמחסור באוכל. הוא שאל את המקומיים איפה יש מקום לאכול.
שלחו אותו לקצה העיירה, שם גר יהודי בעל חסד גדול ולב רחב, שנותן אוכל לכולם. מרוב שהיה חלש ועייף, דפק בבית הראשון שהיה בקצה העיירה, ביקש צדקה ואוכל לאכול. בעל הבית אמר לו: "אין בעיה, אני אתן לך לאכול ולשתות - אבל לפני כן תעזור לי בבית. יש לי כמה עבודות שאני צריך לעשות בבית. תגמור את העבודות ואני אתן לך לאכול ולשתות".
אותו אדם היה רעב ועייף, אבל בשביל אוכל השתדל ועזר לבעל הבית, עבד קשה עד הערב. כאשר סיימו לעבוד, אמר אותו אדם לבעל הבית "בבקשה תן לי עכשיו את האוכל תמורת כל העבודה". הלך בעל הבית, הוציא אותו מחוץ לדלת, הצביע לכיוון אחד הבתים שהיה במרחק שלושה רחובות ואמר לו "תלך לשם ותגיד להם שאני שלחתי אותך ויתנו לך לאכול". אותו עני שמח, הגיע לבית, נכנס וראה שולחן מלא באוכל - ישב, ואכל.
אחרי שסיים, אמר לאנשים "ברוך השם, אפילו שעבדתי קשה, העיקר נתנו לי לאכול". שאלו אותו האנשים: "איפה עבדת קשה?". ענה להם: "בבית של פלוני. הוא אמר לי לעבוד אצלו ואחרי כן לבוא לפה כדי לאכול". אמרו לו האנשים: "פה מחלקים אוכל בחינם, והאדם הזה העביד אותך סתם וחבל על העבודה שעבדת. עבדת לשווא ולריק, לא יצא לך מזה כלום".
כך גם אנחנו. כל השנה אדם עובד, יגע וחושב שישיג אם יעשה ויטרח, אבל הטרחה והעמל שהאדם טורח היא כמו הטרחה של אותו עני שהלך לאותו בעל הבית, ביקש ממנו צדקה וזה נתן לו לעבוד תמורת ארוחה. בסוף היום, האדם הוא הולך למקום בו מחלקים את האוכל בחינם ושם יקבל מה שמגיע לו.