"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" - האדם צריך לשמוח ביסורים שבאים עליו כי הם ממתקים את הרע והדין ממנו - פרשת ויקרא.
רבותינו הקדושים אומרים לנו (ברכות ה.): נאמר ברית במלח ונאמר ברית בייסורים, מה הברית האמורה במלח מכשירה את הבשר וממתקת את הבשר, כך הייסורים מכשירים וממתקים את המצב ואת ההתמודדויות הקשות שאדם עובר.
הרבה פעמים בחיים, האדם עובר ניסיונות וייסורים קשים, ובתוך הניסיונות והייסורים שהאדם עובר, הוא מתלונן למה הקב"ה מנסה אותו ומעביר אותו דברים קשים, דברים שנראים לא נוחים ולא טובים. אבל האדם צריך לדעת שאל לו לחשוב ולהרגיש כך. הייסורים ממתיקים את כל הדברים הקשים. כל הייסורים שבאים לאדם הם לטובה והם ממתיקים מעליו דברים שבאמת קשה לעמוד בהם ואי אפשר להתמודד איתם.
וכך מסופר על רבנו החיד"א, שהיה גאון ישראל והיה קודש קודשים, והיה בא אליו אדם שהיה מתלונן כל הזמן על ייסורים קשים שיש לו. החיד"א הושיב אותו בבית מדרש שלו ונפלה על אותו אדם תרדמה. כאשר הוא נרדם, הוא חלם בו ראה את בית דין של מעלה ושם יש מלאכים רעים שמראים את כל העוונות שהוא עשה ויש כנגדם מלאכים טובים שמראים את כל הדברים הטובים שהוא עשה.
הדברים הטובים שאותו אדם עשה אומר רבנו החיד"א, היה להם משקל קל ודק, הדברים הרעים שהוא עשה היו במשקל כבד מאוד. שמו את שניהם במאזניים ובוודאי שהדברים הרעים היו כבדים מהדברים הטובים שהוא עשה. אותו אדם היה בצער גדול ובעוגמת נפש גדולה והוא ראה כבר איך הדין הולך איתו לרעה והוא ילך לגיהנום.
פתאום נכנסו כל הייסורים שאותו אדם עבר בחיים ואת הייסורים שמו במאזנים במקום של הדברים הטובים ולאט לאט הכף יורדת ומורידה את כובד העוונות שנמצאים בכף המאזניים השנייה, אבל היו חסרים עוד קצת ייסורים כדי למתק מעליו את הכל. אותו אדם התחיל לבכות בחלום ולצעוק למה לא היו לי עוד ייסורים? למה לא היו לי עוד בעיות?
אדם צריך לדעת העולם הזה הוא עולם חולף, עולם עובר ומתי שהאדם עובר ייסורים הם ממתקים את הדין והרע של האדם. האדם צריך לשמוח בייסורים שבאים עליו וגורמים להוריד את כל הרע ממנו.