החלימה מהסרטן והחליטה לעשות מעשה: "דממה כואבת"

ליבי גולדשטיין, שעובדת בתחום תיאום השתלות מח עצם בבית החולים הדסה עין כרם, שיתפה דרך דף הפייסבוק של העיתונאית סיון רהב מאיר את האופן בו היא וחברתה, אחות במחלקה ההמטולוגית, משפיעות לטובה על החולים ומשפחותיהם

  • יהדות
שרה בנדר, בשיתוף שובה ישראל
ההתכתבות בין ליבי לחברתה (צילום: צילום מסך, מתוך הפייסבוק של סיון רהב מאיר)

ליבי גולדשטיין, מחלימה מסרטן, אימא ל-4 וירושלמית, עובדת בתחום תיאום השתלות מח עצם בהדסה עין כרם. יש לה חברה, אחות במחלקה ההמטולוגית ומדי פעם היא קוראת לה לדבר עם חולים. כך כתבה בדף הפייסבוק שלה העיתונאית סיון רהב מאיר.

"השבוע שלחה לי ליבי התכתבות ווטסאפ שלהן", המשיכה רהב לספר ולפרט. "'אני חייבת אותך, היא בדאון מוחלט', כתבה האחות. ליבי באה, שוחחה עם החולה, ובהמשך כתבה לה חברתה: 'אין לך מושג איזו השפעה מאגית, פשוט אור בעיניים לה ולבעלה'. ליבי ענתה: 'ואת לא מבינה מה עשית עבורי. כמו תמיד'.

בין יום השואה ליום הזיכרון, ליבי ביקשה ממני לפרסם את הדברים, כי לדעתה זה מנגנון שיכול להועיל למשפחות שכולות רבות: כשאנשים מתמודדים עם קושי, הם צוברים ניסיון, ואז את הידע הזה הם יכולים להציע הלאה. זה לא רק עוזר לאחרים, אלא גם נותן משמעות לסבל שאיתו הם התמודדו. הנה, יצא מזה משהו. לא סתם סבלנו. כמחלימה מסרטן, אני מרגישה סיפוק רב כשפונים אליי כבעלת תואר מתקדם ב'החלמה'. כשאנשים מוצאים נחמה במילים שלי, זה נותן משמעות למלחמה הקשה שעברתי.

אני חושבת שזו העזרה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לכל מי שהתמודד עם טרגדיה - לידה שקטה, דיכאון, גירושין, נכות, מחלה קשה, וכמובן משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. לא כל אימא שכולה היא מרים פרץ. לא לכולנו יש עוצמה טבעית מתפרצת כזו. יש כאלה שחיים בינינו בשתיקה מעיקה, בדממה כואבת, ואנחנו חוששים לגשת. לכן חשוב לי לומר: תפנו אליהם. תתייעצו, תיעזרו, תנו להם להרגיש נחוצים ומועילים. במו עיניי ראיתי מה קורה לאנשים כבויים וכואבים שמקבלים פתאום תפקיד, שנותנים לאחרים השראה. אני רואה זאת בעצמי, בכל פעם שחברתי קוראת לי שוב למחלקה ההמטולוגית".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully