האם מותר לקנות בגד חדש בימי ספירת העומר? בהנהגות לימים שבין פסח לעצרת, הרחיב האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א על כך והביא את המקורות והטעמים.
וכך כתב האדמו"ר הרב פינטו:
הנה מנהג העולם שאין לובשים בגד חדש בימי הספירה. והנה בשולחן ערוך ונושאי כליו לא נזכר שום איסור בזה, וכן כתב במאמר מרדכי דאין שום איסור בזה. וכן כתב בפחד יצחק (הובא בעקרי הדט סימן כ"א אות י"ז) ובכף החיים (אות ד) וכן הובא בספר הטיב אטיב (שות סימן א) שראה שהגאון הבעל "ערך שי" לבש מלבוש חדש בימים אלה.
אכן מנהג העולם שמחמירין בזה יסודתם בהררי קודש, שנזכר מנהג זה בלקט יושר (מנהג הבעל תרהד) ביוסף אומץ (אות תתמה) ובמנהגי וורמיישא, וכן הובא ביפה ללב בשם ספר מועד לכל חי, דמנהג טוב שלא לחנוך מלבוש חדש שראוי עליו לומר שהחיינו.
והנה מהמועד כל חי נראה, דטעם המנהג הוא משום דאין ראוי לברך שהחיינו בימי הספירה. (כמו שמצאנו בשו"ע סו"ס תקנ"א בדיני בין המצרים, שאין לברך שהחיינו בבין המצרים) ובאמת כך מובא בעוללות אפרים ובספר סודי רזא, שאין לברך שהחיינו בימי הספירה.
ולפי זה, אותם שאין מברכין שהחיינו על מלבוש חדש, יכולין ללבוש מלבוש חדש בימי הספירה אף לפי המנהג (ועיין בדרכי חיים ושלום אות רנ"ב, שלא היה מברך שהחיינו רק על בגדים חשובים, כגון בגדי שבת. ובשו"ת מהרש"ג חא יוד סימן צ'ה כתב, שלא בירך לעולם שהחיינו על לבישת בגד חדש, דאינו חשוב אצלו כל כך לעשות שהחיינו).
וכן בלקט יושר, יוסף אומץ ובמנהגי וורמיישא כתבו סתם שיש איסור ללבוש מלבושים חדשים בימי הספירה, משמע דאינו תלוי כלל בברכת שהחיינו, וכן מנהג העולם שאין לובשין בגד חדש אף שאין מברכין שהחיינו.
אומנם לכאורה להחמיר כל כך בימי הספירה, שלא ללבוש בגד חדש כלל אף כשאין מברכין עליו שהחיינו, הוא פלא, דענין זה שלא ללבוש בגד חדש כלל מצינו בשו"ע (תקנא) אצל דיני ט' הימים שמר"ח אב עד אחר ט' באב, אבל בבין המצרים מיז' בתמוז עד ר"ח אב משמע להדיא במגן אברהם (סק כ"א) דלולי ברכת שהחיינו היה מותר ללבוש בגד חדש. ואם כן, פלא הוא לומר שימי הספירה יהיה חמיר בענין זה כמו אחר ר"ח אב.
אכן מצאתי בשו"ת חתם סופר (אוח סימן קנט) שכתב דבארץ אשכנז מחמירים שבת שלפני שבועות, כמו שבת שלפני ט' באב משום גזרות שהיו שם אז, ע"ש.
ואם כן, לפי זה אין עוד פלא כל כך לומר שהחמירו לעניין זה בימי הספירה כמו אחר ר"ח אב. אמנם כמדומה דבאמת המנהג גם בימי המצרים קודם ר"ח אב שלא ללבוש בגד חדש כלל, אף כשאין מברכין עליו שהחיינו.
ולכאורה היה אפשר לומר דבר זה אם מותר ללבוש בגד חדש בבין המצרים במחלוקת שנוי, דהנה בספר חסידים (סימן תתמ) מבאר דמה הטעם אין מברכין שהחיינו בבין המצרים, דכיון דהזמן ההוא זמן פורענות, איך נברך שהחיינו והגיענו לזמן הזה. וכן כתב במגן אברהם (סו"ס תקנא) ואם כן, לטעם זה אין איסור על עצם הלבישה. אכן במנהגי מהר"ל כתב טעם, כדי למעט שמחה. לפי זה יש לומר, דגם על עצם הלבישה יש איסור.
אכן באליה רבה (שם סק י"ז וסק מא) משמע שנקט טעם המהר"ל, ואף על פי כן כתב דבבגד חדש שכבר בירך שהחיינו בשעת הלבישה אין איסור ללבוש בבין המצרים עי"ש.
והנה בספר אלף כתב (אות תתקז) וזה לשונו, שמעתי מנהג נאה שנהגו בגליל התחתון, שלא להעמיד פרחים מריחים על השולחן כל ימי הספירה. ומתחילים בזה בחג השבועות להנות ראשון מריח בחג מתן תורה, ע"כ.
בסיכום הדברים כתב הרב פינטו הלכה למעשה: הנה אנחנו נוהגים על פי מה שינקנו וקיבלנו בבית אבותי ורבותי, שלא לבשו בגד שצריך לברך עליו שהחיינו. וכל אדם ימדוד בעצמו על איזה בגד מברך שהחיינו בכל הימים, לא יחדש אותו בימים האלו, ובגד שלא מברך שהחיינו יכול לחדש בימים האלו.
ומנהג הפרחים, כך נהג מור זקני זצוק"ל, שלא יכניסו פרחים בכל הימים האלו עד מתן תורה, ומנהג נאה ויאה הוא.