תרימו ראש! - כך קראה בדף הפייסבוק שלה העיתונאית סיון רהב מאיר, לאור ההסלמה הביטחונית החריפה, שבעקבותיה, הימים האחרונים עוברים בקושי רב על מיליוני אזרחים בישראל, וכך כתבה רהב מאיר ברשת החברתית:
הזוג שהתחתן אתמול, ושמע פתאום אזעקה בזמן החופה. הילדים שחשבו שנגמרה הקורונה וחוזרים לשגרה, ומצאו את עצמם שוב מול ה"זום". הישראלים מהצפון שלא מפסיקים להזמין ישראלים מהדרום לנפוש אצלם. האימהות בלוד, שרואות מהחלון פורעים ששורפים להן את הרכב, וצריכות להרגיע את הילדים תוך כדי.
הגבאי של בית הכנסת שמגיע בבוקר ורואה את המקום מחולל. הכתב שמדווח משם בדמעות על ספרי התורה השרופים. המורים והתלמידים שמגלים בבוקר שאין היום בית ספר, כי פשוט אין בית ספר. הוא נשרף. הנהג שנקלע ללינץ' ליד באר שבע והתלבט אם לברוח או להגיב, וברח בגלל הילדים הקטנים במושב האחורי.
השוטרים והחיילים שמנסים למרות הכול להשליט סדר וביטחון. בית הכנסת מארה"ב שחילק אתמול תהילים בין המתפללים, יומם ולילה, מסביב לשעון, כדי שתמיד מישהו מהם יתפלל לשלומנו. משפחות ברמלה ובעכו שהלכו לישון עם ריח חריף של עשן שריפה מהחלון. מפעילי כיפת ברזל. הכבאים.
תושבי אזור המרכז שחיפשו אתמול אחרי שנים את המפתח למקלט. תושבי הדרום, שחיים במציאות כזו כבר שנים. מנהיגי קהילות, תנועות נוער, רבנים, מתנדבים, עמותות, עובדים סוציאליים, צוותי רפואה וחירום. הרשימה הזו עוד ארוכה. כל אחד יכול להוסיף לה עוד שמות וסיפורים.
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - כך נאמר בתחילת פרשת השבוע, פרשת במדבר. פרשנינו מסבירים שבמפקד הגדול הזה צריך לספור את כולם. למנות ולתת לכל אחד תפקיד ותחושת שליחות ומשמעות. כל אחד חשוב, כי אנחנו כותבים פה סיפור משותף ונצחי.
והמילים "שאו את ראש" משמעותן גם - הרימו את הראש. כשיש משימה משותפת צריך להרים את הראש למעלה, להתרומם מעל הקושי הנוכחי, לזכור את חשיבותה המכרעת של הרוח.