באגרת חריפה ששלח אמש (ראשון) האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו - ראש אבות בתי הדין במרוקו - לתלמידיו, הוא תוקף את אותם בעלי מחלוקת ולשון הרע ומסביר מדוע יש להרחיק אותם מחוץ לקהילה בה הם נמצאים.
"בכל מקום שיש אנשים שאינם הגונים, בעלי מחלוקת, בעלי לשון הרע, מצווה לבער אותם מקרבנו שלא יהיו חלק ונחלה בתוכנו", כותב הרב פינטו ומוסיף כי "משום שההרס והחורבן של אנשים בעלי מידות רעות - קשים ביותר".
לדבריו, הריחוק יביא את אנשי הרע לחזור למוטב: "ואחרי שיהיו מרוחקים ומנותקים, יגיעו להרהר בתשובה ואז יחזרו למוטב. אבל בזמן שמראים פנים יפות לעוכרי ישראל הם לא משנים את דרכם, כי בטוחים שהם צודקים בכל מעשה ידיהם".
"ובעיקר", המשיך הרב פינטו לפרט, "כאשר קמים אנשים שחייהם תרבות אנשים חטאים, וקמים נגד התורה ולומדיה ונגד בארות ששתו מהם מים, ונשארים כעין חברים עם בני הקהילה. וכל אחד עם הסבריו, 'הוא חבר שלי שנים ועבדתי איתו פעם ויש לי איתו שותפות' וכו' - אדם כזה צריך לדעת שהוא נותן כוח לעוכרי ישראל, ונהיה שותף להם בכל מעשי ידיהם".
"ועל האדם לדעת, אנשים כאלה - מחוץ למחנה מקומם והם כצרוע וזב, ואם לא יהיו מחוץ למחנה הם ידביקו את כל המחנה בתרבות אנשים חטאים, בלשון הרע, בגזל ובחורבן. ולכן כל קשר איתם האדם נהיה חלק מאנשי דמים ומרמה, והזהירות חייבת להיות עצומה", הוסיף.
הרב פינטו הביא את דברי המדרש בהקשר לזה: "הנה מצאנו (במדבר ה ב): 'צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ'. ובמדרש רבה (במדבר רבה ז ו): כל מקום שנאמר ציווי, הציווי מיד בשעת המעשה ונוהג לדורות אחרים".
"וקשה, איך שייך שילוח טמאים לדורות אחרים, והלא בזמנינו אינו נוהג עוד דין טומאה וטהרה. וביארו רבותינו הקדושים זצוק"ל, שהנה במצות שילוח טמאים מצינו שני עניינים, האחד כפי פשוטו שיש מצווה לשלח מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש".
"והמצווה השנייה מובאת בבמדבר (רבה י): וישלחו מן המחנה, רבנן פתרין קרייה בגלות צרוע זו עבודת כוכבים וכו'. זב זה גלוי עריות וכו'. טמא לנפש אלו שופכי דמים וכו'. והיינו, שישלח וירחיק את בעלי העבירות גדולות שהם נרמזים בטמאים הללו. ולכן, עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, נשאר לנו המצווה של שילוח טמאים מחוץ למחנה", הביא בנוסף.
"ועד שיבנה בית המקדש נשאר לנו סוג מסוים של טמאים, שמצווה עלינו לשלחם מחוץ למחנה. והיום שאין מחנה, מצווה עלינו בתוך המחנה להוציאם מחוץ למחנה, וזה קיום אחד ממצות התורה להוציא כל טמא מחוץ למחנה", כתב הרב פינטו בסיום האגרת.