מרגש: בת ה-72 שינתה את חייה בזכות נגיף הקורונה

במסגרת ההרצאות של "כולל תורה" גילתה אנה בריזובסקה מסיביר, רוסיה, את יהדותה מחדש וגם משפחתה הצטרפה. ההרצאות יצרו קהילת אונליין לרבים מיהודי התפוצות בשנת הקורונה הקשה

  • יהדות
אריה זמיר, בשיתוף שובה ישראל

כשאנה בריזובסקה מהעיר נורילסק שבמחוז קרסנויארסק, בעומק סיביר שברוסיה, הבינה בפעם הראשונה שהקורונה היא מגיפה עולמית שקוטלת ללא הבחנה ושלפי הלחשושים ברחובות, אנשים נופלים כמו זבובים גם במוסקבה, היא עשתה את דרכה לכנסייה המקומית.

בריזובסקה בת ה-72, שנולדה באוזבקיסטן לאם יהודיה ואב נוצרי, לא ראתה את עצמה אף פעם כדתיה, אבל הקורונה גרמה לה לחפש קשר לדת. לפני 40 שנה עברה עם בעלה לעיר נורילסק עבור עבודתו בחברת גז סיבירית, וכשזה מת עשור אחר כך היא נשארה במקום. בעיר אין קהילה יהודית ולכן הכנסייה הייתה המפלט הראשון והטבעי עבורה.

שבועיים לאחר מכן, כשהמזכירה של הקהילה היהודית בבירת המחוז קרסנויארסק פנתה אליה טלפונית והציעה לה ליטול חלק בשיעורי יהדות בזום של הרב המקומי, בריזובסקה קפצה על המציאה. הטלפון שלה הגיע לקהילה היהודית בעיר הסמוכה דרך יהודייה שהכירה אותה, ומאז הרגישה בריזובסקה, שעד אותו יום לא חשה כל קשר לעם היהודי, כחלק בלתי נפרד ממנו.

להתלהבות שלה היא רתמה גם את בתה אנה שהתגוררה איתה, וכן את שלושת נכדיה - אולגה, אוקסנה ו-ולדי, שגילו מחדש את יהדותם.

ההרצאות, שהחלו שבע שנים לפני כן כפלטפורמה של שיעורים מעמיקים ביהדות במסגרת הקהילה, תחת השם "כולל תורה", תפחו מאז פרוץ הקורונה למימדים אדירים. ההבנה שיהודי התפוצות נמצאים בקושי גדול בהרבה מזה של אחיהם בישראל גרמה למפעילי המיזם להוסיף עוד ועוד חברים לשורותיו, להרצאות שאין כל חובה לצאת עבורן מהבית או להתגורר במקום שבו יש קהילה יהודית, וכן להפוך את ההרצאות מכאלו שעוסקות ביהדות ובמסורת לכאלו שמעניקים מעטפת חברתית רחבה ככל האפשר.

במסגרת הזו מציעים ב"כולל תורה" הרצאות מגוונות עם מומחים רבים, יהודים ושאינם, שמיועדים בעיקר לציבור הנשים ומעניק להן כוחות להתמודד עם קשיי הקורונה. הן שומעות על התמודדות עם חרדות וחששות בשל המצב, טיפול בדיכאון, העסקת הילדים וחינוכם בעת הזו ועוד רבות.

(צילום: כולל תורה)

"כולל תורה" הוקם כפלטפורמה שנועדה להעניק שיעורי יהדות ומסורת למיליוני היהודים המתגוררים בכל 13 הפדרציות של ברית המועצות לשעבר. הסניפים של הכולל, שמעניק גם מלגה נאה שיכולה להגיע לזוג, עד לסכום של יותר מחצי משכורת ממוצעת (מעל ל-200 דולרים), נפתחו במהירות שיא ב-80 ערים ברחבי ברית המועצות, ואחרי שההצלחה עשתה לה כנפיים הגיעו בקשות גם מקהילות של יהודים דוברי רוסית במדינות אחרות באירופה, כשהמרכזית שבהן היא גרמניה.

בעבר היו הלימודים נערכים בכיתות לימוד מיוחדות בבתי הכנסת או המרכזים הקהילתיים, אבל כיום הם נערכים בזום וכל אחד לומד בביתו. כיוון שההרצאות בזום חוסכות את ההתארגנות, היציאה מהבית וההליכה או הנסיעה לבית הכנסת ובו בזמן בשל המצוקה של האנשים שהביאה איתה הקורונה ודחפה אותם לנסות לצקת משמעות כלשהיא לחייהם או לחפש רוחניות, מספר החברים בהם קפץ בשנה האחרונה וכיום הוא פועל ביותר מ-100 ערים ב-25 מדינות עם לא פחות מ-6,000 תלמידים ותלמידות קבועים ששומעים הרצאות ביהדות, ולומדים על פרשת השבוע, הלכה, גמרא וחסידות מפי הרבנים בערים בהם הם מתגוררים.

במקביל בהרצאות זום המוניות שנערכות על ידי הארגון בראשי חודשים ובחגים ופונות גם למי שאינו חלק מהמסגרת היומית הקבוע של הכולל משתתפים בממוצע כ-50,000 בני אדם. כל הרצאה המונית היא למעשה אירוע תרבות יהודית שהצופים בו עושים זאת מבתיהם. באירוע הזום הגדול ביותר של הכולל השתתפו לא פחות מרבע מיליון יהודים בו זמנית, מה שעשה אותו באופן ברור לאירוע היהודי הגדול ביותר אי-פעם בהיסטוריה של הזום, ואולי גם מחוץ לו.

"בזכות הכולל", מעידה גב' שושי וובר מהעיר דנייפרובטרובסק שמנהלת את הפעילות לנשים, לצד בעלה הרב משה שמנהל את פעילות הגברים "הצלנו חיים של עשרות אלפי יהודים. אנשים מקבלים פתאום משמעות, אנשים מקבלים תמיכה, אנשים מרגישים חלק מקהילה. צריך לזכור שבדיוק כמו במקרה של אנה, פעמים רבות מדובר באנשים שגרים בגפם בערים ענקיות ללא אף קהילה יהודית באזור, ובזכות הפעילות שעוברת אליהם דרך השלוחים הם קיבלו פתאום משפחה שלא הייתה להם. הם קיבלו את יהדותם בחזרה. "וזה עוד מבלי לדבר על עשרות הקמת בתים בישראל, רבים שעשו חופה אחרי שנים של נישואין אזרחים, על בריתות, בר מצוות וחיים יהודיים שלמים שקמו לתחייה בליבם של כל כך המון יהודים. כל יהודי שחוזר לעמו, בפרט במדינות האלו שבהן ההתבוללות גבוהה מאוד, שווה את ההשקעה כולה".

ובחזרה לבריזובסקה. היא מעידה כי "החיים שלי השתנו לבלי הכר מאז שהכרתי את הכולל. קיבלתי כלים להתמודד עם המציאות הקשה, והדברים של המסורת היהודית, מלבד הכלים המקצועיים, מאפשרים לי לדלג מעל הקשיים".

"כולל תורה" פועל ב-13 הפדרציות של ברית המועצות לשעבר (צילום: ShutterStock)

אבל היא אינה היחידה. כך היה גם במקרה של אברהם שנולד בעיר טיומן שגם היא בסיביר. הוא חי ללא זהות דתית כלשהי עד גיל 69, אז גילה את יהדותו במסגרת הרצאות הזום של הקהילה המקומית שהביאה עמה הקורונה. אברהם שהיה נשוי לאשה נוצרייה נפטר חצי שנה אחר כך מדום לב, אבל לדברי רב העיר הרב ירחמיאל גורליק, האישה יצרה עימו קשר כשנפטר, והודתה כי למרות שהיה ברור לה כי בעלה יקבר לצידה בבית קברות נוצרי, כשראתה עד כמה ההרצאות בזום הפכו אותו לאדם חדש - ליהודי מאמין, היא לא יכולה להרשות לעצמה לקבור אותו בבית קברות שאינו יהודי, מה שיכול לפגוע בנשמתו ומבקשת שיערוך לו הלוויה יהודית כשרה.

הרב בן ציון ליפסקר מפטרבורג, שיזם את הרעיון ומנהל אותו יחד עם הרב וובר מעיד: "רואים פתאום קבוצה של כמה עשרות יהודים שיושבת מידי לילה בצורה רצינית ומגלה מחדש בצורה מעמיקה את היהדות שלה. אותם יהודים כבר לא רואים את עצמם כיהודים בגלל שירת 'הבה נגילה' או אכילת אוזני המן. אתה רואה אותם לפעמים מסבירים לכלי תקשורת מקומיים על החג מנקודת מבט מעמיקה, מבינה. אני חושב שכך מגדירים מהפכה. לציין כי רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר מכוון ומדריך את הפעילות ותומך בנו מאוד. הוא מבין את החידוש המרענן שהביא אתו ארגון 'כולל תורה, וזאת לצד כל מנהיגי הקהילות המובילות במדינות חבר העמים, כדוגמת הרב שמואל קמינצקי רבה הראשי של דנייפרו, הרב אברהם וולף רבה הראשי של אודסה ועוד".

לדבריו "המעבר להרצאות בזום בגלל הקורונה, זהו הדבר הכי טוב שקרה לעולם היהודי בחבר העמים מאז פתיחת בתי הכנסת ופריחת הקהילות היהודיות בהן עם נפילת הקומוניזם. שנים של ביקורים בבית הכנסת ובעיקר בשנים האחרונות שבהן הם באים ולומדים יהדות, לומדים תורה, לא הגיעו לידי מימוש עד לבוא הווירוס הזה. יהודי היה יכול לעשות ברית מילה, להתפלל מידי יום, להניח תפילין וללמוד תורה אבל זה לא חדר אליו הביתה. היהדות נשארה בבית הכנסת או בחדרי הלימוד בהן הוא שמע את ההרצאות שלנו. הקורונה הכניסה את היהדות לתוך הבית. אם בעבר ביקור בית שלנו היה מקסימום בסלון אחרי שהורדנו את הנעליים בכניסה, היום היהדות נכנסת לתוך החדרים בבית.

"נשים התחילו לאפות חלות ולעשות כמות יותר גדולה ממה שהם צריכות כדי להפריש חלה ולברך כי זו סגולה. גברים התחילו להתפלל ולהניח תפילין בתוך הבית. זה לא שהילדים לא ידעו שאבא מניח תפילין בבית הכנסת, אבל עד אז זה היה קיים רק בדמיונם. הם מעולם לא ראו את אבא עושה קידוש. הוא מקסימום שמע קידוש ומלמל אמן בבית הכנסת, עכשיו הוא עושה קידוש בבית".

"מהרגע שהקורונה הגיעה תפסנו שיש כאן הזדמנות עצומה להכניס את היהדות לתוך הבתים. כך, בדרך כלל, האירועים היהודיים מתקיימים בבית הכנסת. הבית היה פחות יהודי. אבל עכשיו בית הכנסת נכנס לתוך הבתים ויהודים למדו לעשות סדר פסח לבד, וסעודות שבת בחיק המשפחה. ולהניח תפילין ולהתפלל יחד עם כולם, בזום. והבתים ספגו עוד ועוד יהדות ומשפחות רבות החלו להתקרב, חלקם אף החלו לקיים מצוות בזכות הקורונה".

"כשיהודי מגיע לפורים, לימים נוראים, לליל הסדר, אז הוא מגיע כמה פעמים בשנה ותו לא. גם מי שמגיע להתפלל בכל שבת ואולי אפילו בכל יום, אין לו שום ידע יהודי ומעבר למה שלימדו אותו בעת בואו לבית הכנסת, הוא נותר חסר ידע. המסגרת הזו שנבנתה תוך כדי תנועה חיברה יהודים ליהדות דרך לימוד תורה דבר שחיזק עוד יותר את הקשר שלהם עם היהדות".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully