מנהג קדום: כיצד הצליחו לרפא אדם חולה?

מי שמקלל מוריד רוע לעולם, והרוע הזה חייב להיתפס במישהו או משהו. אם לא ייתפס בשונאינו, הוא עלול לחזור אלינו. אז מה היו עושים בעבר כדי להתגבר על כך? רבי יאשיהו פינטו ביאר את פרשת השבוע, פרשת עקב ואת הבטחתו של הקב"ה שמי שישמור את התורה והמצוות לא יחלה קשות

דוד ברגר, בשיתוף שובה ישראל

בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת עקב, בה הקדוש ברוך הוא מבטיח שמי שישמור את התורה והמצוות - לא יחלה במחלות קשות. האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, הרחיב בספרו בנושא וביאר כך:

בפרשת השבוע התורה הקדושה אומרת "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ". הקב"ה מבטיח שכל המחלות וכל הדברים הרעים שהיו במצרים לא יהיו בנו ואומר שהן יהיו בכל השונאים שלנו. צריך להקשות קושיה - הרי מספיק לומר שלא יהיו בנו כל המחלות וכל הדברים הקשים, שהקב"ה יושיע ויציל אותנו מכל הדברים הקשים שהיו על המצרים, העיקר שלנו יהיה טוב. אם כך, בשביל מה אנחנו צריכים את הנקמה הזו, שתהיה גם על השונאים שלנו?

אלא אולי אפשר לבאר ולומר יסוד גדול. רבנו הרש"ש תיקן בתפילה של הימים הנוראים לומר י"ב פעמים כנגד י"ב חודשי השנה "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" (תהלים קיט, פט). יש שם תפילה גדולה וחשובה של רבנו הרש"ש, שמתפללים לקב"ה שלא יוריד רע לעולם. ומובא בשם רבנו הרש"ש שאנו מתפללים על הרע שיישאר בשמיים ולא יירד לארץ, כי מתי שיורד רע לעולם, הרע חייב להיתפס במשהו. אם חס וחלילה נכתב לעולם שתרד איזושהי מחלה, המחלה הזו חייבת להיתפס במישהו ואם היא לא נתפסת במישהו רע, היא נתפסת במישהו טוב.

לכן, צריך להיזהר מקללה ולא לקלל לא את השונאים ולא את האויבים, כי ברגע שהאדם מקלל, הוא מוריד רע לעולם ואם הרע הזה באותו רגע לא נתפס בשונא של האדם, הוא יכול לחזור ולהיתפס במישהו שהאדם אוהב. רע שיורד לעולם חייב להיתפס במשהו ואם לא נתפס, הוא נשאר משוטט בעולם עד שנתפס במישהו בטוב או ברע. לכן מתפללים לקב"ה שישאיר את הרע בשמיים ולא יוריד אותו לא לטובים ולא לרעים, כי ברגע שיורד רע לארץ הגוי יכול להתחמק מהרע והרע הזה בסוף יבוא על מישהו טוב, לכן עדיף שישאר בשמיים ולא ירד לארץ.

מה עושים עם רוע ומחלה? (צילום: ShutterStock)

ורבותינו הקדושים אומרים לנו וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה, נבוא ונשאל למה נאמר מַעֲבִירִין למה לא נאמר מבטלין את רוע הגזירה? אלא כי אין מציאות לבטל את הגזירה לגמרי, אלא יש רק מציאות להעביר אותה ממקום אחד למקום שני. לכן האדם צריך להיזהר, כי אם יורד רע הוא חייב להיתפס בדבר. המשנה אומרת (אבות ג, ה) רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר, כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אם יש עול דרך ארץ רק מעבירים אותו מהאדם למישהו אחר. אם יש בעיה היא חייבת להיתפס בדבר מסוים, היא לא תישאר בלי פתרון לכן יותר טוב שהרע לא ירד לעולם שלא ירד ויגרום נזק חמור וקשה שאי אפשר לחשוב בדעת מה הוא יעשה אם ירד לעולם.

וכך רואים גם מתי שאמר הקב"ה לאברהם אבינו "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה" (בראשית כב, יב) אברהם אבינו חיפש מיד משהו במקום יצחק "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ". גם פה נבוא ונשאל מדוע אברהם כ"כ התאמץ להביא אייל במקום יצחק, הרי הקב"ה אמר לו שלא צריך להקריב את בנו ובזה נגמר הכל, למה הוא חיפש משהו להקריב במקום הבן שלו, אלא אברהם אבינו ידע שהייתה מידת הדין לשחוט את יצחק, אז חייב היה להיות משהו במקום זה כי אם לא יהיה משהו במקום זה, יכול להיות אסון גדול.

ומובא בספרים הקדושים על מנהג קדום מתי שהיה אדם חולה במשפחה, היו הולכים ומוכרים לגוי את המחלה משום שאם יורד רע לעולם חייב שהוא יתפס במשהו, אם רוצים להעביר את זה מוכרים את זה לגוי או לאדם אחר.

והגמרא מספרת (ברכות סב:) שעל רבי אלעזר הייתה מתוחה מידת הדין והיה נחש בבית הכסא שחיכה להכיש את רבי אלעזר מתי שיכנס כדי שימות. הגמרא אומרת שבא גוי ודחף את רבי אלעזר ולקח את המקום שלו בבית הכסא והנחש הכיש אותו ועל אותו גוי נכתב למות במקום רבי אלעזר. אם נכתב רע הוא חייב להיתפס, לכן האדם תמיד צריך לעשות טוב ולהשתדל שלא ירד רע לעולם, כי אם ירד רע לעולם חייב שמשהו אחר יתפס במקומו.

וזה מה שאומר דוד המלך "אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי" (תהלים ל, ב) דוד המלך מודה ומהלל לקב"ה שעשה אותו דל והוריד לו את הפרנסה, שהדלות והצער יהיה במקום המוות ח"ו שזה הדבר הקשה, כי אם יש רע שצריך לרדת לעולם הוא חייב להיתפס ומעבירים אותו מדבר טוב לדבר לא טוב. לכן התורה הקדושה אומרת "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ" כי אם הרע יורד לעולם הוא חייב להיתפס.

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully