ויואל משה: הסגולה הנדירה להכניע את האויבים

ויואל משה: פנינים על פרשת השבוע מתורתו של בנם של קדושים רבי יואל פינטו, בנו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, ראש אבות בתי הדין במרוקו - פרשת עקב

בשיתוף שובה ישראל

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (י, יב)

אמירת "מאה ברכות" - סגולה ליראת שמים ולהפיל האויבים


המשמעות וההבנה הפשוטה של פסוק זה, הוא שמשה אומר לבני ישראל, שה' אלוקיהם אינו דורש מהם כי אם להיות יראים ממנו, ומתוך כך שיהיו יראים את ה' יבואו לידי קיום כל מצוות התורה.

ובדרך זו ביארו חז"ל במסכת ברכות (לג, ב) כוונת הפסוק, ומכך שאמר משה כי היראה היא הדבר היחידי אותו דורש הקב"ה מן האדם, למדו חכמים ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", כלומר, כל התכונות שיש באדם או המאורעות שעוברת עליו - הם בידי שמים, חוץ מ"יראת שמים" שנמסרה בידי האדם, ובידו נתונה הבחירה האם לאהוב ולירא את ה', או חלילה לעשות ככול העולה על רוחו.

הקב"ה שואל מאתנו - מאה ברכות בכל יום

אולם במסכת מנחות (מג, ב) אמר התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס, כי מפסוק זה נלמד, שמצוה על האדם לברך מאה ברכות בכל יום, ופירש רש"י שנאמר: 'מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ' - וקוראים זאת "מאה ה' שואל ממך". והנה לא ביאר לנו רבי מאיר כיצד פסוק זה המדבר על יראת ה', מורה גם על החיוב המוטל על כל אחד מישראל לברך מאה ברכות בכל יום.

ורבותינו כתבו לבאר דרכים רבות, כיצד נרמז עניין "מאה ברכות" בפסוק זה המדבר ביראת ה'. ובין שלל הביאורים מצינו לרבינו המהרש"א, שביאר את דרשת רבי מאיר שלמד מפסוק זה את מצות מאה ברכות בכל יום, למרות שבכוונת הפסוק הפשוטה אין שייכות בין הדברים, כי הנה משמעות הפסוק היא, שיראת שמים הוא דבר קל לקיום, וערכו פחות ביחס למצוות אחרות, וזה אינו יכול להיות, שהרי יראת ה' הוא הדבר ההכרחי ביותר לקיום כל מצוה ממצוות התורה, ואם יקיים האדם את מצוות ה' שלא מתוך יראת שמים, יש בכך חסרון בעצם עשיית המצוה, ולעומת זאת, אם יזכה להיות ירא שמים באמת, יבוא מזה לקיום כל המצוות ויסור מכל רעה שבעולם, וכך אכן שאלה הגמרא בברכות שם על פסוק זה: "וכי יראה מלתא זוטרא היא", כלומר, וכי יראת שמים הוא דבר קטן הוא, ומדוע התורה אומרת: "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ - כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'".

וביאר המהרש"א, שמחמת קושיא זו דרש רבי מאיר מפסוק זה את מצות "מאה ברכות", כי אם יקפיד האדם לברך בכל יום מאה ברכות שהוא דבר קל לקיום, על ידי זה יזכה ליראת ה' טהורה העומדת לעד, ויקיים גם את המשך הפסוק: "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ", כי אדם שמקפיד לברך בכוונה בכל יום "מאה ברכות", בכך הוא זוכה גם להשיג יראת שמים אמיתית ולקיום כל מצוות התורה.

והגאון מהר"ם שי"ק, תלמידו המובהק של ה'חתם סופר' הרחיב לבאר, כיצד על ידי שמברך האדם מאה ברכות בכל יום יזכה לירא את ה', כי הנה כל מטרת הברכות שתיקנו חכמינו ז"ל שיברך האדם על כל דבר שנהנה ממנו כאכילה ושתיה, הוא כדי שיזכור שהקב"ה הוא שברא מאכל זה כדי ליהנות בו בני אדם, ומכוח רצון ה' מתקיים דבר זה בעולם. ואם יכווין האדם כוונה זו בכל ברכה שמברך קודם כל הנאה, הרי שדעתו תהיה עסוקה תמיד במחשבת גדולת הבורא לברוא בריאה נפלאה זו, וברחמיו המרובים מטיב עם האדם ונותן לו רשות להשתמש וליהנות מהעולם שברא, וכיון שכך, בוודאי שיבוא האדם ליראה מהקב"ה יראה גדולה מאוד, וישמור עצמו מכל חטא, ויטהר ויקדש עצמו מכל אשמה ועוון.

הרב פינטו ובנו רבי יואל (צילום: שובה ישראל)

"נר למאה" - מאה ברכות, "נר לאחד" - היא נשמתו

ונראה להוסיף, כי בזה יש לבאר את מאמר חז"ל במסכת שבת (קכב, א): "נר לאחד - נר למאה", והמשמעות הפשוטה בכלל זה שקבעו חז"ל הוא, שאותה עוצמה בה מאיר הנר לאדם אחד, כך גם הוא מאיר למאה אנשים, וכשאנשים רבים נהנים מאור נר אחד, אין הנאת אחד מהם ממעטת את האחרים ליהנות אותה הנאה, כי "נר לאחד - נר למאה".

אולם יש לבאר כוונה נוספת במליצת חכמים, כי אם רואה האדם שנשמתו הנקראת "נר", וכפי שנאמר (משלי כ, כז): "נר ה' נשמת אדם", כבויה רח"ל, והיא איננה דולקת באש שלהבת יה, לאהוב את ה' וליראה אותו, העצה היעוצה שיוכל שוב להבעיר את נשמתו מחדש ביראת ה' טהורה, היא להאיר את נר מצוות מאה ברכות בכל יום, ועל ידי "נר למאה" שהם "מאה ברכות" בכל יום, יאיר גם את "נר אחד" שהיא נשמתו הטהורה הקרויה "נר ה'".

"מאה ברכות" - מפילים את האויבים

עוד יש לאדם לדעת, כי מכוח מאה ברכות שהוא מברך בכל יום, הוא מניס מפניו את כל המזיקים הבאים עליו וחפצים להזיקו, וכמו שכתב רבינו ה'אור החיים' הקדוש לפרש את הפסוק בפרשת בחוקתי "וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ" (ויקרא כו, ח), כי מצות מאה ברכות הנעשית מכם, היא תרדוף רבבה של קליפות וכוחות טומאה.

ובספר 'עיון יעקב' כתב כעין פירושו של ה'אור החיים' הקדוש, והוסיף עוד, כי הנה נודע שמשמאלו של האדם עומדים אלף מזיקים החפצים להזיקו, ובצד ימין האדם עומדים עשרת אלפים מזיקים, וכמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים צא, ז): "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ", ואת אותם רבבת מזיקים העומדים מימינו, מניס האדם על ידי מאה ברכות שמברך בכל יום. וכתב ה'עיון יעקב', שמטעם זה ציוו חכמינו שבשעת הברכה יאחז האדם ביד ימינו את הדבר עליו הוא מברך, כי בכך הוא מתיש את כוחות עשרת אלפים מזיקים העומדים בצד ימינו, וכפי שנאמר: "וּמֵאָה מִכֶּם" - אלו מאה ברכות, "רְבָבָה יִרְדֹּפוּ".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully