חודש אלול. הנוהגים על פי מנהג הספרדים החלו לומר סליחות בחצות או באשמורת הבוקר. קול השופר נשמע בבתי הכנסת אחרי תפילת שחרית. ותחושה רוחנית ממלאת לאט לאט את חללי הלב.
כדי להבין את כוחות העוצמתי של חודש אלול ואת מהותו - העיתונאית סיון רהב מאיר הביאה את דבריו של הרב איתמר חייקין, שנזכר אחורה בשנים, עת הוא שירת בצבא.
"היה לי חבר בצבא שהמקצוע שלו היה מתקן טלוויזיות. בעבר הוא התפרנס יפה, אבל עם הזמן אנשים הפסיקו לתקן טלוויזיות. אם מתקלקלת - קונים חדשה. כך גם כמעט נעלם מקצוע הסנדלרות, כי אף אחד לא מתקן נעלים, וגם מתפרות וחייטים לתיקוני בגדים יש פחות ופחות. לא מדובר רק על חפצים. התרגלנו להתנהג כך גם במערכות יחסים עם בני האדם. התקלקל? נחליף. המורה מעצבן? נחליף מורה. קשה עם הבוס? נעבור עבודה. חווים קושי בזוגיות? נפסיק אותה. וזו החמצה גדולה, כי כך בעצם אף פעם לא נצליח להעמיק את מערכת היחסים. לפעמים משברים וקשיים הם חלק מהסיפור, והאדם מפסיד את ההזדמנות ללימוד ולתיקון עצמי שלו (כי באמת כל מערכת יחסים היא מערכת הדדית של מראות...)".
"וזהו החידוש הגדול של אלול. זה קרה לראשונה כשיצאנו ממצרים: קיבלנו את התורה עם המון תקוות וציפיות, אבל חטאנו ועשינו את עגל הזהב. כל מה שנבנה - נשבר והתרסק למרגלות ההר. אבל משה רבינו עלה שוב אל ההר, ואחרי ימים ולילות של תפילה וסליחה, ביום הכיפורים - הוא ירד בשנית מהר סיני, עם הלוחות השניים. הרעיון הגדול כאן הוא שאדם יכול לתקן את אשר קלקל, לבנות את אשר הרס. גם אם פישלתי וחטאתי בגדול, ניתן לשקם את מערכת היחסים בין אדם לאלוקיו ובין אדם לחברו. זהו סודה העמוק של התשובה".
"אלול בא ללמד אותנו שאם משהו התקלקל - בדוק אם אפשר לתקן. אל תמהר לטרוק את הדלת, תן צ'אנס להזדמנות שנייה, תן סיכוי לאהבה", כתב לסיום.