בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת שופטים, בה התורה מורה לנו לשים על עצמנו שופטים ושוטרים כדי לא לעבור את הגבולות ואת הקווים האדומים. האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, מביא זווית ייחודית על הפרשה. על פי דבריו, האדם צריך לעבוד על עצמו שיהיה שופט ושוטר שדן את כולם לכף זכות.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
מתחילים חודש חדש, חודש הרחמים והסליחות זמן מרומם של דבקות עצומה בקב"ה, חשבנו להתחיל את השבוע הראשון של חודש אלול, את הימים הנשגבים האלה של הרחמים והסליחות ולומר יסוד גדול.
התורה הקדושה אומרת לנו בפרשת השבוע "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" שואלים רבותינו הקדושים הציווי הוא לכלל עם ישראל לשים שופטים ושוטרים וכל מילה מדוקדקת בתורה, אם כך היה צריך לומר "תתנו לכם" בלשון רבים מה הפירוש תִּתֶּן לְךָ בלשון יחיד?
אלא האדם צריך לדעת שאם הוא שופט את העולם לכף זכות, הקב"ה שופט אותו גם לכף זכות. אם האדם שופט את העולם לכף חובה, הקב"ה שופט גם אותו לכף חובה. הקב"ה שופט את האדם על פי איך שהוא שופט את העולם, אם האדם חושב חיובי וטוב על כולם, מזכה את כולם אז גם הקב"ה חושב עליו טוב ומשפיע עליו טוב והחיים מתנהלים איתו על מי מנוחות. אבל אם האדם שופט ודן את העולם לכף חובה וחושב רק רע כלפי העולם, אז גם הקב"ה דן ושופט אותו לכף חובה והדברים אצלו בצורה קשה ביותר.
האדם צריך לעבוד על עצמו יום יום ורגע רגע שכל מה שרואה בעולם ידון את כולם לכף זכות ואם כך יעשה גם החיים שלו יהיו לכף זכות. ככל שהאדם יותר קשה וחושב שלילי על הסביבה, כך הוא יותר סוגר על עצמו שהחיים שלו והעולם שלו יהיו שליליים ביותר איתו. ככל שהאדם יותר מבין את העולם וחושב עליהם בצורה נוחה שכולם בסדר, כך הקב"ה דן ושופט את האדם לכף זכות.
בוודאי בימים האלה חודש הרחמים והסליחות לפני יום המשפט והדין, כמה האדם צריך להשתדל לחשוב בכל כוחו טוב על כל העולם ולהפסיק לחיות בחיי השקר שחיים בהם. החיים שמראים בפנים שמיטיבים עם כולם ומסתכלים טוב על כולם, כביכול ידידים של כולם אבל בלב חושבים על אחרים מחשבות רעות ולא טובות. נתחיל לחשוב חיובי על הדברים ולהבין את השני, האדם רואה רק מה שקרוב אצל עצמו, איפה מסתדר לו ואיפה נוח לו, אדם שעשה לו דבר ופגע בו הוא רשע ולא הגון, כמה עושים לו וכמה פוגעים בו, האדם שופט את כולם לכף חובה.
האדם צריך לנסות ולהסתכל על הצד של השני, שאולי הוא טועה במעשים שלו, אולי הוא חושב מחשבה לא נכונה על החיים שלו ועליו להסתכל ולדון את כל העולם לכף זכות ולא לכף חובה. כשהאדם דן את כל העולם לחובה, הוא סוגר ומעבה את עצמו עם דינים ואז שום דבר לא הולך כי הכל מסביבו דינים שזה הדבר הקשה ביותר.
אבל ברגע שהאדם דן את העולם לכף זכות וחושב עליו לכף זכות ומנסה להבין את האחרים לכף זכות, כך גם הקב"ה מתנהג איתו ושופט אותו. והבאנו מספר פעמים את הגמרא שמספרת (שבת קכז:) על הפועל מהגליל העליון שבא לעבוד אצל אדם עשיר בדרום לפרנס את משפחתו. הגמרא אומרת שאותו פועל עבד שלוש שנים ובכל פעם שהגיע זמן התשלום, הוא אמר לבעל הבית שהיה תנא גדול שלא ישלם לו וישמור לו את הכסף לסוף השנה שהוא יסיים לעבוד וילך לביתו שיתן לו את הכסף, כך במשך שלוש שנים, אכל מה שצריך ושמר את הכסף אצל בעל הבית.
אחרי השלוש שנים בערב יום כיפור בא הפועל לבעל הבית ואמר לו שהחליט ללכת למשפחה שלו ושיתן לו את הכסף שעבד שלוש שנים, אמר לו אותו בעל הבית שאין לו כסף לתת לו. אמר לו הפועל שיתן לו פירות שיהיה למשפחה שלו, אמר לו שאין לו. אמר לו הפועל שיתן לו קרקע שיוכל למשכן אותה ולקבל כסף, אמר לו שאין לו. אמר לו שיתן בהמה, שיתן כרים וכסתות, אמר לו בעל הבית שאין לו כלום. אומרת הגמרא לקח הפועל את כליו והלך לביתו בפחי נפש.
אחרי החג בסוכות בא אותו בעל הבית עם שלושה חמורים מלאים באוכל ומשתה ודברים טובים, שילם לו את כספו ושמח איתו שמחה גדולה. אז שאל את הפועל מתי שביקש כסף וענה לו שאין, מה חשד אותו ומה דן אותו? ענה לו הפועל שלא חשד אותו בכלום וחשב שאולי באה לו עיסקה גדולה וכל הכסף המזומן שיש לו נתן לעיסקה ואין לו במה לשלם לפועל. המשיך ושאל אותו מתי שביקש בהמה וענה שאין לו במה חשדת אותי, אמר לו רבי עקיבא שלא חשד אותו בכלום, אלא חשב שאולי היא מוחכרת בידי אחרים. אחרי ששאל אותו כך בעל הבית על כל מה שביקש הפועל מה חשד בו ומה דן אותו אחרי שעבד שלוש שנים ולא קיבל כלום ואמר לו הפועל שלא חשד בו בכלום והלב שלו היה נקי איתו, עמד אותו בעל הבית ואמר כשם שלא דן אותו לכף חובה ודן אותו לכף זכות, כך המקום ידין אותו לזכות.
אומרים רבותינו הקדושים שאותו פועל הוא רבי עקיבא ובאותו זמן היה עם הארץ וכמו שהגמרא אומרת (פסחים מט:) שהיה אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, רבי עקיבא היה מסובב בדינים שסגרו אותו כי היה בעל נשמה רמה וקדושה כדי שלא יכל להגיע ולעלות לשום מקום. אבל ברגע שעמד ודן את אותו בעל הבית לכף זכות ולא חשב עליו שהוא לא משלם לו כי הוא מתנהג איתו לא בהגינות אלא דן אותו לכף זכות בלב שלם ונקי, באותו רגע זכה רבי עקיבא לכל הגדולות שזכה וכל הדברים הקשים שהיו עוטפים את רבי עקיבא נפרצו וירדו, היה על רבי עקיבא לימוד זכות גדול בשמיים ומשם זכה לעלות להיות רבי עקיבא המאור הגדול של עם ישראל.
לכל אדם יש רגעים משמעותיים בחיים שבו יכול לדון את השני לכף חובה, למה אמר כך או עשה כך, אבל אם האדם יודע להתגבר על עצמו ולהפוך את הכל שידון לכף זכות, האדם יכול לזכות להוריד את כל המזיקים והמקטרגים מעליו ולהגיע למקומות הגבוהים והעצומים שאין להם שני.
אחד הדברים המיוחדים בעבודה של חודש אלול זה יום הדין, יום המשפט. כל יום הקב"ה שופט את האדם ומסדר חבילות חבילות את המשפט של האדם, אם האדם ישב וידון את כולם לכף זכות ויחשוב על עצמו שהוא טעה בראיה שלו על האנשים, במחשבות השליליות שלו על העולם שכולם לא טובים וכולם לא בסדר, כולם שקרנים וגנבים, כולם עושים דברים לא טובים, זו ראיה מוטעת שהאדם גורם להביא על עצמו את כל הדברים הקשים והרעים שיש בעולם.
לכן התורה הקדושה אומרת "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" שהאדם יהיה שופט והאדם יהיה שוטר בצורה קדושה ונקיה, בצורה הגונה וישרה, שלא ידון את חבירו לכף זכות. אנשים מבקשים ומחפשים עצות איך להתכונן ליום הדין ואיך להכין את עצמם לחודש הרחמים והסליחות, הדבר הראשון שהאדם יעשה זה לדון את כולם לכף זכות.
אחד הדברים הראשונים שנקבל בחודש אלול זה לראות את כולם לכף זכות, לחשוב על כולם בצורה חיובית ולהפסיק לחשוב על אנשים בצורה שלילית ולדון את החברים, את ההורים, את המשפחה, את השותפים את כל העולם לכף זכות, ברגע שכך נעשה גם הקב"ה ידון אותנו לכף זכות וכבר נכנסנו לחודש אלול בכף זכות. והאדם צריך לא רק לומר את זה לרגע ואז לשכוח מזה, אלא להרהר את זה כל הזמן ולחקוק את זה חזק בלב שלו ולשים מול עיניו שהוא שופט שדן לכף זכות ואם ידון את כולם לכף זכות כך גם הקב"ה ידון אותו לכף זכות.