אחרי רפורמת הכשרות והגיור, הממשלה הנוכחית בראשותו של נפתלי בנט צפויה להסתער על סוגיית הכותל ולאפשר לראשונה הכרה בתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות.
למעלה מחצי שעה שוחח ראש הממשלה נפתלי בנט ביום שישי האחרון בזום עם ראשי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית. במהלך השיחה נשאל בנט על מתווה הכותל, שמבקש להעניק הכרה לרפורמים ולקונסרבטיבים, ולתת להם שליטה על "עזרת ישראל", אותה יזם בנט עצמו בעת שכיהן כשר.
בנט השיב כי הנושא יעלה לשולחן לאחר שתקציב המדינה יעבור בשלוש קריאות: "לאחר שהתקציב יעבור, ותהיה לנו יציבות, נוכל להתחיל להתמודד עם נושאים מסובכים יותר", אמר ראש הממשלה.
לבנט יש היכרות מעמיקה עם הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בארצות הברית ובעבר הוא נפגש עם מנהיגיהם בישראל ותמך בהם.
אחרי שבממשלות הקודמות בראשותו של בנימין נתניהו - הרפורמים והקונסרבטיבים לא הצליחו לקבל הכרה ולחולל שינויים מרחיקי לכת, בעיקר בסוגיית הגיור, וזאת בעקבות התנגדותן העזה של המפלגות החרדיות, כיום הממשלה הנוכחית צפויה לצעוד לקראתם ולהעניק להם את דרישותיהם.
מלבד שר התפוצות נחמן שי, שמזוהה עמם בגלוי, מי שמייצג את הרפורמים והקונסרבטיבים הלכה למעשה בכנסת ישראל הוא ח"כ גלעד קריב, המשמש כיו"ר ועדת חוקה ומשפט.
בכיר במפלגות החרדיות אמר אמש בתגובה כי: "תהיה מלחמת עולם והרפורמים לא יקבלו הכרה בכותל המערבי - המקום הקדוש ביותר לעם היהודי".