"חרדה ואימה": הרגע הדרמטי ששינה הכל

בשיעורו האחרון עסק האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, בשבת שובה, הלא היא השבת הקרובה, המגיעה אלינו רגע לפני יום הכיפורים. הרב סיפר כי בעקבות דברי הושע הנביא על שבת שובה, עלתה בו המחשבה להקים את ישיבת "שובה ישראל"

דוד ברגר, בשיתוף שובה ישראל

השבת הקרובה היא שבת שובה שלפני יום הכיפורים. בשיעורו הביא האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו את דברי הנביא שאמר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ. קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָו‍ֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ".

"נכנסה בליבנו חרדה ואימה ופחד"

הרב פינטו סיפר כי בעקבות דבריו של הנביא - עלתה במחשבתו להקים את קהילת "שובה ישראל": דברי הושע הנביא מהדהדים בכל עת וזמן "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ", אצלנו בקהילת קודש "שובה ישראל" יש משמעות חזקה ביותר לדברי הנביא הושע "שובה ישראל". לפני עשרים ושש שנים, בזמן שעלינו לתורה להפטרת "שובה ישראל", נכנסה בליבנו חרדה ואימה ופחד ומאותו היום נבנו היסודות של קהילת קודש "שובה ישראל" מדברי הנביא הושע. "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" דברי הנבואה הזאת הולכים איתנו ונותנים לנו כוח לאסוף את כל המכאובים והכאבים ולהילחם לקיים את דברי הנביא "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ". הנה רוצים להשתדל לבאר את העומק שבדברי הנביא "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ".

הרב פינטו הסביר את ההקשר בין תשובה לתפילה: הנה ידועים דברי רבותינו, כי עבודת התפילה היא כנגד עבודת הקורבנות עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים (אבות א, ב). בזמן שבית המקדש היה קיים, היה העולם עומד על הקורבנות, בזמננו העולם עומד על התפילה וכדברי הגמרא (ברכות כו.) תפילות כנגד תמידין תקנום. אם כן צריך האדם לדעת שהתפילה היא במקום הקורבנות שעליהם העולם עומד וכדברי הנביא "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" השפתיים שלנו שמתפללים זה כנגד הקורבנות.

אך צריכים להבין ולהבהיר דבר יסודי, שהתפילה צריכה לבוא אחרי התשובה, לפני שאדם מתפלל צריך האדם לעשות תשובה ואחרי שעשה תשובה, באה התפילה שהיא כדורון של פיוס להקב"ה ולא דורון לפני התשובה. רבותינו הקדושים משלו את זה לאדם שרב עם אדם ופגע בחבירו, דבר ראשון צריך לעמוד ולהתפייס איתו וליישר את הדברים. אחרי שהתפייס וסידר את הדברים ונשארה אוירה לא טובה כמו אחרי כל ויכוח וריב בין אנשים, אז בא הדורון, המתנה שמיישרת את ההדורים וממתקת את האווירה העכורה. כך עם הקב"ה, האדם שחטא, קילקל והזיק צריך לעמוד ולעשות תשובה, ואחרי שעושה תשובה מביא קורבן להקב"ה שזה הדורון, לטהר את האווירה, אם כן צריך תשובה ואחרי כן קורבן.

כך היום, הוסיף הרב פינטו, גם שאין בית המקדש ואין קורבנות, צריך תשובה ואחרי כן תפילה, שזה במקום הקורבן וכך התורה אומרת (ויקרא א, ד) "וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו". ובגמרא (זבחים ז:) אמר רבא עולה דורון היא. וברש"י שם, אינה באה לכפר.. אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה, היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו על ידי פרקליט, וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו. ומפרשים שם שאם מביא קרבן בלי תשובה, על זה נאמר (משלי כא, כז) "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה".

מדוע התפילה צריכה לבוא אחרי התשובה? (צילום: ShutterStock)

תשובה ואחר כך תפילה

אם כן חייבים אנו לחזק חזק בנפשנו, בימים קדושים אלו עשרת ימי תשובה את היסוד של התשובה, שעל היסוד הזה נבנתה קהילתנו הקדושה "שובה ישראל", שלפני התפילה צריכים תשובה ותפילה. בלי תשובה זה "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה" וכל המהות של התפילה זה דורון, לרצות את הקב"ה על מעשינו אחרי התשובה.

ועל ידי זה יובן "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" האדם צריך לעשות תשובה על מעשיו ולשוב מדרכו הרעה, לתקן את כל הרע שעשה והשחית ואחרי כן "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" שהתפילה היא במקום הקרבת הקורבנות. אבל התשובה חייבת להיות ראשונה לפני הקרבת הקורבן והתפילה, ולכן עלינו לעשות תשובה חזקה עמוקה ואז לעמוד בתפילה.

התפילה מחולקת לכמה שלבים, הבסיס שלה הוא כנגד הקורבנות אבל יש בתפילה בקשות גשמיות ורוחניות. וודאי כאשר מבקשים בקשות, מן הכבוד להצטער ולהתנצל על דברים לא הגונים שעשינו, ולכן יש וידוי וכל דברי החרטה והתחנונים בתפילה. אבל מהות התפילה זה קורבן, וקודם לקורבן זה זמן של תשובה וכפרה. ולכן חסידים ראשונים היו שוהים שעה לפני כל תפילה, להרהר בתשובה.

קיים בלבול בחזרה בתשובה

לדבריו של האדמו"ר הרב פינטו, הנה בדורות אלו, שכל העניין של התשובה קשה ביותר ויש בלבול הדעת גדול, עלינו לחזק את היסוד של התשובה חזק ביותר. ומה שנוסיף בשעת התפילה, הרהורי תשובה ושברון הלב, זה ודאי מוסיף רחמים מהשמיים ונגרר מיתוק הדינים על האדם.

נחזק עצמנו בכל הכוח תשובה בימים אלו של עשרת ימי תשובה, שהם כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. כל יום מימים אלו הוא כנגד מאמר אחר מעשרה מאמרות, ובראשית כנגד ראש השנה, ויום הכיפורים כנגד נעשה אדם. יום הכיפורים הוא היום שהקב"ה מחל לבני ישראל על חטא העגל ונקבע בטבע של היום הקדוש הזה, יום של מחילה וכפרה. וכאשר אנו עומדים לרצות את בוראנו בתפילה, שהיא כנגד הקורבנות של הכהן גדול ביום הכיפורים ומכינים עצמנו בכל הימים האלו בהכנעת הלב, בדבקות בהקב"ה, ממתקים את הדינים ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.

אין אנו יודעים מה קורה בשמיים, בדורות הקודמים היו קדושים וצדיקים שידעו מה קורה בשמיים, אנחנו בדור יתום שלא יודעים, אין לנו נביאים, אין לנו אורים ותומים ואין לנו שום דרך לדעת. הטוב הגדול שהשפיע הקב"ה לעולם בשנים האחרונות הוא טוב מסוכן אם לא יודעים איך להשתמש בו, כי הוא טוב שמבלבל את הדעת של האדם שמתחיל לחשוב "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז) וכאשר האדם מגיע למקום כזה, הקב"ה אומר אין אני והוא יכולים לגור בכפיפה אחת, מתחיל הרע והסוף לבוא לאדם ואין אנו יודעים איך יסתיימו הימים שנראים שקטים וטובים, אנחנו חייבים לעמוד בפחד ואימה גדולה לפני יום הדין.

איך נחזק את עצמנו בימי תשובה? (צילום: ShutterStock)

התרבות החדשה מחלחלת בנו

העולם החדש מנסה לבנות בנו מחשבה חדשה, שמי שחי על פי הכללים והתרבות החדשה, הכל יהיה אצלו טוב. אבל זו תרבות של שקר, כי אם לא ישמור ה' עיר, שום כוח לא ישמור על האדם מהתרבות החדשה. העולם החדש רוצה לכופף את הדעת תורה ואת היראת שמיים לכללים שלהם, אבל אלו כללים שנראים שווים לכל נפש ונוחים וטובים, אך בתוכם מלאים בכפירה ובמרד בהקב"ה. הכללים של התורה הם לא הכללים של היום, היסודות של התורה הם יסודות אחרים וצריכים לדבוק בתורה הקדושה ולא בכללים של העולם החדש.

מיום הדין, העולם החדש לא יכול לפטור אותנו, אנו חיים בדור של סוס שוטף במלחמה, רצים מיום ליום, מסיפור לסיפור, בלחץ חברתי ומאבדים את הטוהר של הנפש. חודש אלול חלף עבר לו, כלפי חוץ נראה הכל חזק וטוב, כמה יהודים ב"ה הולכים לסליחות, הולכים לשיעורי תורה, נותנים צדקות, לא היה דור שהיו בו תורה ומצוות כדור הזה, כמה ישיבות, כמה בתי כנסת, לא היה בעם ישראל כך תורה מהיותנו עם.

אך התרבות החדשה מחלחלת בתוך כל הדבר הקדוש הזה ונלחמת לעשות את התורה כמו תרבות של התנהגות שאנשים מתנהגים, אבל שיהיה דבר חיצוני, שנתון לשינוי על פי רוח הזמן, כלבוש שלובשים ואפשר להחליף על פי הרצונות והאינטרסים, ועל זה צריכים להילחם ולזרוע חזק שהתורה הקדושה היא חיינו ואורך ימינו, עם ישראל מסר נפש על כל הלכה והלכה ועל קוצו של יוד ניתן את החיים באמונה שלימה, ושום קוצו של יוד מהתורה לא ניתן לשינוי.

וככל שנמסור נפש ונשריש את זה בנפשנו, מחזקים אנו את מלכות שמיים ואת מלכותו יתברך, בכוח קבלה והבנה זו ניכנס ליום הכיפורים תשובה ראשונה ועל התשובה דורון של תפילה.

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully