יממה לפני יום הכיפורים, האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, בדברי חיזוק ומוסר, כשהמסר הוא: אסור לאדם להיכנס למצב של יאוש בחיים.
וכך כתב הרב פינטו על פי מה שאירע עם יונה הנביא בעת שהים סער ואיים להטביע את הספינה:
ביום כיפור אנו קוראים את מגילת יונה, יונה בן אמיתי היה נביא והקב"ה שולח אותו לעיר נינוה שהייתה עיר של גוים, שיגיד להם שהקב"ה עומד להחריב את העיר כי עלתה רעתם לפני השם, עשו הרבה עבירות ולכן השם רוצה להחריב את נינוה. אמר יונה אם אני אעשה את זה, יהיה קטרוג על עם ישראל שהנה הם לא חוזרים בתשובה, הגויים ראו וכן חזרו בתשובה, לא רצה לעשות את זה כדי לא לגרום לקטרוג והחליט לברוח לקב"ה, הלך יונה לנמל של יפו ועלה לאוניה.
האוניה התחילה להפליג, כשהגיעה ללב ים פתאום קמה רוח סערה והאוניה עמדה להישבר ולטבוע. עמד רב החובל ואמר לכל אחד להתפלל לאלוקים שלו, אחד התפלל לשמש, אחר התפלל לכוכבים, כל אחד התפלל למשהו אחר ורק יונה ירד לבטן האוניה לישון. העיר רב החובל את יונה שיתפלל גם הוא ועשו גורל בגלל מי הסערה, יונה יצא בגורל ואמר להם שיזרקו אותו לים ותפסיק הסערה והאוניה תינצל.
זרקו את יונה לים, הקב"ה עשה נס ושלח דג שיבלע את יונה. יונה היה בתוך מעי הדג כמה זמן, שום דבר לא הפריע לו והיה לו נוח שם. הקב"ה ראה שיונה לא מתפלל לצאת משם ולא רוצה לחזור בתשובה, שלח הקב"ה את הדג שיפלוט את יונה בתוך פה של דגה. לדגה הזו היו הרבה דגים קטנים שהפריעו ליונה והמדרש מספר שהדגה הזו עברה דרך ים סוף ואז יונה התחיל לבכות לקב"ה וחזר בתשובה, הלך לנינוה למסור להם את הנבואה והשם סלח לו, זה מה שקוראים ביום כיפור.
עלתה לנו קושיה חזקה למה קוראים רק את ההפטרה הזו ביום כיפור, למה לא קוראים הפטרה אחרת ומה העומק בכל הסיפור של יונה?
אז תירצנו ואמרנו, שלפעמים אדם מגיע למצב של כמו יאוש ואומר שלא אכפת לו מכלום. אומרים לו לחזור בתשובה, הוא שואל: מה הקב"ה ישמע את התשובה שלי כמה רע כבר עשיתי, הוא הולך לבית כנסת עם כולם, כולם מתפללים הוא גם מתפלל אבל הוא לא חלק מזה, לא חי ומרגיש את זה. הוא מגיע למצב שהוא אומר מה כבר יכול להיות, מה אלוקים כבר יעשה לי אחרי שעשיתי את הכל, אני ממשיך הלאה וחי את החיים שלי.
יונה הגיע למצב כזה של כמין יאוש שאמר כבר מה שלא יהיה כך יהיה, מה עשה הקב"ה ליונה הביא לו רוח סערה. אותו דבר בן אדם, הגיע למצב כזה שלא אכפת לו מכלום, הקב"ה מביא לו רוח סערה בים שהחיים שלו פתאום מתחילים לסעור. אדם חי חיים רגועים, פתאום מתחילות לו בעיות בבית, מחלות והים סוער. עדיין לא מתעורר, זורקים אותו לתוך הים והוא נופל לתוך הים. בתוך הים לא מתעורר, בולע אותו דג. בתוך הים לא מתעורר, הדג פולט אותו לתוך דגה ומתחילות להיות הרבה בעיות סביבו. לא מתעורר, השם לוקח אותו ליד ים סוף ששם בני ישראל לא התייאשו והקב"ה קרע להם את הים ורק אז הוא מתעורר.
אותו דבר בן אדם, אסור לאדם להיכנס לחיים שהוא אומר כבר מה יכול לקרות לי ואיך זה יכול להיות לי, מה שיהיה איתי יהיה, שנכנס למין יאוש כזה, הוא לא מיואש אבל הוא אומר מה שיהיה יהיה, השם יעניש שיעניש, שנה שעברה לא נענשתי, הנה לא נענשתי שנה שעברה אז גם השנה לא איענש, בלבולים שהיצר הרע מבלבל את האדם זה המצב הכי מסוכן. לכן את ההפטרה הזו קוראים ביום כיפור בשעת המנחה שזו השעה הגדולה והמיוחדת שכל שערי שמיים פתוחים, להראות לאדם שלא להגיע למצב הזה ולהכניס את עצמו בתוכו.