בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת נח שממנה אנו למדים מה הם הכוחות והמעלות שדרושים לכל מנהיג. האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, הרחיב בנושא:
המדרש (תנחומא, יד) מספר לנו באחד הימים שנח היה מאכיל את החיות והבהמות בתיבה ועשה חסד במסירות נפש בתיבה, עיכב נח לאריה את האוכל והוא נתן לו מכה ועשה את נח צולע ברגלו. לכן מתי שנח יצא מהתיבה, לא היה כשיר להקריב קרבן לקב"ה משום שהיה פגום וצולע על רגלו כי אדם שיש בו פצע או נזק בגופו יש לו פסול בהקרבת הקורבנות. צריך להקשות ולשאול לכל דבר בתורה יש סימן ורמז, אם כך למה נח נענש שדוקא האריה פצע אותו ולא חיה אחרת?
אז אפשר לפרש ולומר כך, לאריה יש שתי תכונות שמאפיינות אותו, תכונה אחת של האריה שיש לו כוח בפה שלו, האריה שואג והאנשים פוחדים כמו שהנביא אומר (עמוס ג, ח) "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" זו תכונה ראשונה. תכונה שניה שיש לאריה שהוא מזנק על הטרף שלו ומרחיק אותו, שומר על הסביבה שלו והבנים שלו. הוא מקריב והולך ראשון בפני כל סכנה ובעיה לפני כולם ולא מתחבא ומסתתר, אלא נותן בטחון לכל להקת החיות שנמצאת איתו.
על פי זה אפשר לבאר ולומר כך, אם נסתכל אצל כל מנהיגי עם ישראל נראה שהיה להם את הכוח הזה גם בפה וגם היו שומרים על כלל עם ישראל. אברהם אבינו דאג בפה לכל המשפחה שלו מתי שהיה צריך להתפלל היה מתפלל, מתי שצריך להתפלל על סדום התפלל, לבקש על לוט גם ביקש וכך כל מה שהיה צריך לבקש, ביקש והתפלל. אם היה צריך לצאת למלחמה יצא למלחמה נגד חמשת המלכים כדי להחזיר את לוט, כל מה שהיה צריך לעשות אברהם אבינו הקדים והלך ראשון.
כך גם משה רבנו, מתי שהיו סכנות לבני ישראל משה רבנו התפלל ומסר את נפשו בפה, היה מוכן ללכת למלחמות הקשות ביותר, מתי שהאיש מצרי הכה את האיש עברי משה רבנו דיבר בפיו והרג את המצרי גם כשהיה צריך לברוח מארץ מצרים, משה רבנו שמר כל הזמן גם בפה כאריה ישאג וגם במסירות נפש של עצמו לצאת לטרוף ולהילחם ראשון, משה רבנו היה מוכן לעשות את זה בכל פעם. גם דוד המלך שכל ימיו היו שירה וזמרה, תפילה ודיבור ומצד שני כל צרה שהייתה לעם ישראל הוא היה יוצא ראשון למלחמה ומקדים ראשון את המלחמה.
אבל נח לא היה כך, בפה שלו לא דיבר כלום עם בני דורו ולא הוכיח אותם לחזור בתשובה. גם בכל העניינים של המשפחה הוא היה אחרון מתחבא, עד שהמבול לא דחף אותו להיכנס לתיבה הוא לא נכנס, כל הדברים עשה אותם בלית ברירה כשאין מה לעשות. לכן האריה שהוא מלך החיות שהוא שואג ראשון והוא רץ ראשון דווקא הוא היכה את נח והזיק לו בגלל שהתנהג כך, שלא עמד להוכיח את הדור ולא עמד ראשון בפני כל דבר.
והגמרא אומרת (יומא כא:) האש שירדה על המזבח בבית ראשון מתי שהיו מקריבים קורבנות הייתה בצורת אריה ובבית שני הייתה בצורת כלב. המפרשים אומרים שבית ראשון עם ישראל היה בקדושה וטהרה גדולה אז היה כמו אריה, בדיבור ראשון ובמלחמה ראשון. בבית שני עם ישראל היה חלק ורדוד אז היה כמו כלב רק נובח ומרעיש, אבל הכח הגדול לא היה כבר בעם ישראל.
זו הגדולה של עם ישראל, שכל אדם בביתו וכל אחד במשפחתו למסור נפש בפה בשביל המשפחה ולמסור נפש בגוף בשביל המשפחה, כך גם בשביל עם ישראל למסור גם את הפה וגם את הגוף. זה מה שהקב"ה דורש מכל מנהיג על ביתו, מכל מנהיג על קהילתו, מכל מנהיג על כל אדם שיהיו בו את שני הכוחות האלו שאותן לא היה לנח ולכן נח ניזוק בגלל חוסר שני כוחות אלו.