פרשת וישלח - פנינים מדף הפייסבוק של העיתונאית סיון רהב מאיר:
פעם שאלו את הרב ישראל מאיר הכהן ("החפץ חיים") מה יעשה אדם שהגיע כמעט לסוף התפילה, וגילה שלא חשב ולא התכוון כמעט לאף מילה שאמר. הוא ענה: "שיתחיל מיד לשים לב ולכוון בכל מילה ב'עלינו לשבח' (הקטע האחרון בתפילה)". כלומר: במקום להתייאש ממה שהפסדת, תחטוף קצת טוב מעכשיו. גם הישג חלקי הוא הישג חשוב.
כשיעקב אבינו שמע שעשו צועד לקראתו עם 400 איש, הוא חשש. בפרשה מתואר כיצד הוא חילק את אנשיו לשני מחנות - אם האחד יותקף, לפחות השני יינצל. פרשנינו מסבירים שיעקב מגדיר כאן עיקרון חשוב לחיים: "אִם יָבוֹא עֵשָׂיו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהו - וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". כלומר, יעקב לא התייאש מהמצב אלא ניסה להציל את מה שאפשר. גם קצת זה טוב. החיים הם לא הכל או כלום, החוכמה היא גם לדעת להשיג מה שאפשר, להציל משהו, לחטוף חלק.
רבי נחמן מברסלב מסביר שאין טעם לחכות למצב של שלמות. גם אם לא נצליח ללמוד/להתנדב/לאכול/להצטיין/להשתנות כמו שחלמנו, אסור להפסיק לנסות. אפשר תמיד להצליח חלקית, לחטוף משהו קטן, להשיג אפילו קצת. רבי נחמן חוזר שוב ושוב על המילה "לחטוף", שמתאימה מאוד לדור שלנו. צריך רק לחפש לאורך היום הזדמנויות לחטוף קצת טוב.