בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת וישב שבה התורה מספרת לנו כיצד "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו". האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, מסביר כי לומדים מהפרשה שאדם שמזכה את הרבים בתורה ובמצוות - זוכה לשפע וברכה גם בעולם הזה.
וכך אמר הרב פינטו בשיעורו:
אמרו רבותינו הקדושים שיעקב אבינו ישב בארץ מגורי אביו ושם ביקש מהקב"ה לשבת בשלווה, ביקש פרנסה הצלחה, שקט ונחת. צריך להקשות קושיה יעקב אבינו ועשו חלקו ביניהם שתי עולמות, עשו לקח את העולם הזה ויעקב אבינו לקח את העולם הבא, אם כך באיזו זכות ביקש יעקב אבינו את העולם הזה הרי זה שייך לעשו?
אלא אפשר לבאר ולומר, רש"י אומר על הפס' "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב, ה) שאברהם היה מגייר את האנשים ושרה הייתה מגיירת את הנשים, וגם יצחק היה מגייר אנשים. צריך לדעת יסוד גדול, מצוות שאדם עושה בעולם הזה אין שכר בעולם הזה, השכר הוא בעולם הבא. אבל מצוות שאדם מזכה אחרים לקיים תורה ומצוות הוא מקבל עליהם שכר גם בעולם הזה.
וכך מסופר על רבי יואל מסאטמר שבכל פעם שהיה קושי או לחץ בפרנסה של הישיבה, הוא היה אומר לתלמידים תצאו לקרב אנשים בתשובה, תצאו לזכות אנשים במצוות. על ידי שמזכים אנשים במצוות זוכים גם לפרנסה וגם שכר לעולם הזה.
ויעקב אבינו כך עשה "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", יעקב עשה כמו הגיורים של אביו, ובזה שגייר אנשים וקירב אנשים בתשובה ביקש מהקב"ה אף שלא מגיע לי שכר לעולם הבא, אבל בזה שגיירתי אנשים וקירבתי אנשים מגיע לי שכר גם בעולם הזה.
וזה יסוד גדול, אדם שרואה שהמצב של הפרנסה שלו קשה ויש לו דברים לא נוחים בעולם הזה, יזכה אנשים במצוות ועל ידי שמזכה אותם הוא זוכה לשפע ולהצלחה גם בעולם הזה.