הבוקר (שלישי) הוגשה לבג"ץ עתירה נגד שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי והממונה על זרוע העבודה תאיר איפרגן, בעקבות הדרישות שהציבו לצורך הכרה בלימודי דיינות ורבנות לטובת סבסוד מעונות.
העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד זלמן בלאק על ידי הארגון "אמת ליעקב" ועמותת שמורה, בצירוף שני עותרים קונקרטיים שנפגעו לטענתם מהחלטות הממשלה.
ארגון "אמת ליעקב" עתר לבג"ץ לפני מספר חודשים בשל החלטת שר האוצר להחיל את הקיצוץ במעונות כבר מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. בתום דיון בבג"ץ, דרשו השופטים מהמדינה לנמק מדוע לא יידחה הקיצוץ בשנה, ובשלב זה המדינה כבר הודיעה כי הוא לא יחל לפני ינואר 2022.
אלא שמלבד הדיון על מועד החלת הקיצוץ, בלטה סוגיה נוספת: בעוד לימודים אקדמיים ולימודי מקצוע מוכרים על ידי המדינה לצורך קבלת הסבסוד למעונות הילדים, לימודי הרבנות והדיינות - המהווים מקצוע תורני - נשמטו תחילה ממבחני התמיכה.
רק לפני כשלושה שבועות ובעקבות העתירה הקודמת ולחץ שהפעיל ח"כ משה ארבל, פורסמו תבחינים מעודכנים ובהם מופיעים לימודי רבנות ודיינות, אך תחת סייגים: כך לדוגמה, בסעיף 2.2 של מבחני התמיכות, נדרש הורה הלומד לרבנות או לדיינות ומעוניין לקבל את הסבסוד המדובר, להוכיח כי הוא לומד כבר שנה לפחות וכי עבר בהצלחה לפחות בחינת חובה אחת החל מינואר בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
למעשה, ישנן שלוש דרישות שלטענת העותרים, נועדו למנוע את הסבסוד באופן לא שוויוני ממי שמעוניין להתמקצע בלימודי רבנות ודיינות:
* הדרישה כי הלימודים יחלו כבר בשנה שקודם למתן הסבסוד, בניגוד לכל סטודנט אחר, שאינו נדרש להתחיל את לימודיו שנה קודם לכן.
* הדרישה כי יוצג מבחן שהלומד עבר בהצלחה, דרישה שאינה קיימת בשום מקצוע לימודי.
* הדרישה כי אותו מבחן יהיה אחד משלושת מבחני החובה (מתוך 12 מבחנים) במסגרת לימודי רבנות ודיינות.
העותרים טוענים כי "מדובר בתנאי מקומם ופסול המעלה מחשבות נוגות... רשימת הלימודים זועקת בקול ברור כי המדיניות מאחורי ההחלטה היא פגיעה בלתי סבירה בבעלי המוגבלויות ובציבור המוחלש ונותנת עדיפות פסולה למצוינים ובעלי כישרונות".
הם מבקשים כי בית המשפט יורה "לקבוע כי הנרשמים ללימודי רבנות יקבלו סבסוד מהיום הראשון ללימודים, ללא כל תלות במבחן כזה או אחר. לחלופין לקבוע כי השנה הרלוונטית למבחן תהיה השנה בה ניתן הסבסוד. כמו כן, לקבוע כי אף הצלחה במבחן בחירה תזכה בסבסוד".